על הסליחות

למי עלי לסלוח?שאלתי עצמי בעיקבות הנושא שתהעורר כאן.נתתי את לבי לגלות שאין לי למי.
אף אחד לא פגע בך?לא העליב אותך?לא הכאיב?
לאמי החורגת,שהיתה בעצם דודתי ושמיררה לי את החיים סלחתי ברגע שנעשתה חולה.אבי כבר לא היה בחיים.היא בביקור הקרוב שלי  אמרה לי שהיא חולה בסרטן ואינה רוצה לעבור טיפולים.נהגתי כאילו לא קרה דבר.כי לא ידעתי עדיין מה עושים.
היא הכינה לי את השניצל הטעים שלה עם האפונה ואני אכלתי ומייד שכחתי כל מה שעשתה לי במשך השנים.אפילו כשאמרתי לה שהאיש שאני עומדת להינשא לו הוא מהעדה העיראקית היא הקימה צרחות אימים,כשילדתי היא לא באה לבקר..פעם,כשהיא כל כך הציקה לי,אמרתי לה,"אמא שלי,אחותך, בשמים רואה מה שאת עושה לי והיא תעניש אותך"היתה זו הפעם היחידה שרכנה עלי,כשעמדתי לישון ונשקה לי במצח.
עכשיו,כשאמרה שהיא חולה,הכל נישכח ממני.גם העובדה  שפיתאום לפני שנים אחדות היא אמרה לי"אל תקראי לי אמא"ובכיתי על זה יום שלם.עכשיו הירגשתי שאני רוצה להקל עליה.מאותה הבשורה הקשה על מחלתה ,למרות שעבדתי מישרה מלאה,נהגתי לבוא כל שבוע לטייל איתה במושבה וכשפגשה מכרים שלה(במושבה כולם הכירו את כולם)היתה אומרת"הכירו,זו הבת שלי".כבר מזמן לא זכרתי לה את זה שכשיצאתי למחנה גדנ,ע ואבא עזר לי לדחוף את השמיכה שלא ניכנסה לי למיזוודה,התחילה לצעוק"מה אתה עוזר לה.היא צריכה להסתדר לבד"ו   כך היגעתי למשאית,כשהשמיכה מבצבצת מהמיזוודה ועיני אדומות מבכי..
מזמן סלחתי לה.רק היצטערתי.ביומה האחרון בבלינסון,לא ידעתי שאלה השעות האחרונות שלה.היא נימנמה והיתה מתעוררת.שואלת אותי פיתאום"איזה יום היום"?עניתי והיא נירדמה שוב.היא  הזיעה ואני לקחתי מגבת וניגבתי את זעתה.במיקרה נגעתי בה.אז ניגבתי גם עם היד.והצטערתי עליה.ועל זה שאף םעם לא נגענו אחת בשנייה,שמתי לב שזוהי הפעם היחידה שנוצר מגע בינינו.
כשהיגעתי הביתה,קרוב טילפן שהיא איננה.עד היום אני מיצטערת על לכתה..
אחרי כל השנים שהיא כבר איננה,דודתי זו הפכה בשובה ממחנה הגרמנים לאשתו של אבי,נתנה לי בחייה דברים יפים רבים.מדי פעם אני ניזכרת בדברים הטובים שהעניקה לי,כמו אהבת האמנות,היופי,הסיפור,החשיבות של הלימודים והשאפתנות להתקדם בשטח האינטלקטואלי ,הרוחני.ואני מודה לה על כך.כי על הדברים שגרמה לי עצבות ובדידות,סלחתי לה מזמן. ,כשהתגלתה לי מחלתה.
היא נהגה לשלוח אותי ביום כיפור לומר יזכור על אמי,אחותה.כיום,היות וזה היה חשוב לה,אני אומרת"יזכור"עליה.