תעתועי הנפש על היוהרה של מלחמת יום כיפור 1973


לא שוכחים את היום "ההוא"יום כיפור 1973 הצום החל זה עתה והנפש החלה את חשבון הנפש לסיכום השנה שחלפה ואת התחזית לשנה החדשה,
היכן טעינו ובמה חטאנו וכיצד נכפר על החטאים ?
הידיעה כי ביום כיפור אנו מבקשים מזה שיושב למעלה למחול לנו על חטאים שביצענו, בין ביודעין ובין בלא יודעין וכי בקשותינו אכן נענים , משקיטה את מצפוננו אולם אינה פוטרת אותנו מחשבון הנפש לבקש סליחה מידידים שפגענו בהם בין אם היו אלו חטאים קטנים או גדולים.
הסליחה המובטחת לנו ביום כיפור מזה שיושב למעלה אינה פוטרת אותנו מלגרום לכך שהסליחה תראה וגם תעשה,
ניתנה לי שהות של 25 שעות של ישיבה ודיון ביני לבין עצמי . האם חטאתי את חטא היוהרה או שלחתי חצים מורעלים אל ידידים ומכרים?.
הדיון נסב גם על תגובות לארועים שקרו במשך השנה וגלשו גם ליום הכיפורים "ההוא" המקולל .אלא שהמחשבה השתהתה דווקא על "המקולל". ארוע שהשאיר את הרישומים החזקים ביותר על הנשמה
.ארוע ששינה את הפרספקטיבה על מהות החיים. והתהייות שמא אנו כולנו אשמים.
אשמים שהשתתפנו בחטא היוהרה והיינו בטוחים שאנו חזקים ובלתי מנוצחים.
אשמים שלא עשינו די לשנות את המצב.
הרי אנו הושבנו למעלה את אלו שקבענו כי הם אשמים.!
וכך נמשך הדיון הפנימי, דיון שביני לבין עצמי. דיון שבו אני גם הסנגור וגם הקטגור.
אם טעינו היכן טעינו ואם טעינו האם ישנו אשם?. ואם ישנו אשם מיהוא?
ושוב עולות המחשבות על שמועות וחצאי ידיעות לא מאושרות. האם הייתה קונספירציה לפיה היינו אמורים להפסיד את המלחמה עם "הפסד קטן שיגבה כ-200 הרוגים"?.
ואם אין אמת בידיעה אזי מדוע לא גוייס כח המילואים כשהסימנים בשטח הצביעו על כוונות המצרים לתקוף.?
והמחשבות מתערבבות ואיני יודע איזה חלק שבי הוא הקטגור ואיזה חלק הוא הסנגור.
יתכן שאין אשמים והמחדל הוא תוצאה של יוהרה בעטיים של ניצחונות קודמים.
והקטגור שבי זועק ומה עם 2500 ההרוגים.? מי ישלם את המחיר.?
הלוא הם היו מחיר היוהרה.
והסנגור שבי עונה בשקט. "הם היו גיבורי המלחמה. הם שילמו את מחיר הניצחון."
הדיון הפנימי היה כה סוער ומוחשי וגלש מנושא לנושא עד שסערה נפשי .
פתאום חשתי שהמסך יורד ,העפעפים נעצמים ותרדמה משתלטת עלי.
כך ניצלתי ממסקנות חריפות שאף אחד אינו יודע אם יש בהן אמת..
לא שכחנו את יום כיפור - 1973

הגיבורים שניזכור. הם הצילו את המדינה. הם ו-2500 ההרוגים
אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים
ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים.
הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים
הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ
המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות
הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו.
זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן.
יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים.
ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
איני שוכח שאלה שנישאלתי כעבור מספר חודשים אחרי החזרה מהמילחמה "האם יש לך מאהבת"?
הייתי בהלם. היא הייתה האחת והיחידה שאהבתי ,רעייתי ז"ל ותמיד התגאתה שאינה חוששת שמסתובבות סביבי המון חתיכות(היא התכוונה לפקידות וללקוחות הבנק). ופתאות היא זורקת שאלה אם הפסקתי לאהוב אותה.
רק מאוחר יותר הבנתי את מה שהיא לא הבינה. תקופה ארוכה הייתי עם עצמי לבד מנותק. חזרתי עייף מהעבודה ונירדמתי . . משהוא קרה לי ולא זהיתי אותו . משהוא שאנו סוחבים איתנו כשחוזרים מהמילחמה. למרות שהיינו "גברים" והתמודדנו עם הפחד כאשר המטוסים צללו לעברנו יום יום יורקים אש. למרות שיירות ההרוגים והפצועים הרבים שעברו דרכנו . משהוא נישאר שם חבוי ובילתי ניראה חבוי ומוסתר בעימקי הנשמה. . והיא לא הבינה וגם אני לא הבנתי מה הבעיה. . זו הייתה בעיה שרבים אינם מכירים אותה ואינם יודעים לזהות ולקרוא לה בשם. האם הייה זה הלם קרב שמספרים עליו בחדרי חדרים? האם היה זה כאב שלא חלף על הנער ילד שנהרג לידי ,ילד שהיה צריך להיות ליד סינרה של אמא ?. ילד שערב לפני כן יצאנו יחד למשימת מודיעין ליד התעלה והוא פחד כמו שילד פוחד. ילד שהשאיר בי פצע ואיני יודע אפילו מה היה שמו ..
האם הבראתי מהדבר הזה הבילתי מודע ובילתי ניתן להגדרה? ומתי?
שאלה קשה שאפשר לשאול את אלפי החיילים שהיו במילחמה ואינם מכירים את הבעיה.
אתה צודק. הפוליטיקאים אשמים. אשמה גם גולדה שדחתה הצעה של סעדאת באמצעות גורמים באר"הב לדון בהסכם שלום והחזרת סיני. גולדה הוזהרה על ידי האמרקאים שעלולה לפרוץ מילחמה אולם היא דחתה את הבקשה בגלל הבחירות שעמדו בפתח.
ה"סמוך" שהכרנו היה הגורם לאי מוכנות הצבא. כולם היו נתונים תחת השפעת הניצחונות והאמינו שהמיצרים לא יעזו לפתוח במילחמה.
2500 חיילים שילמו בחייהם על המחדל
אתה השכלת להעלות כאן
"אשמים שהשתתפנו בחטא היוהרה והיינו בטוחים שאנו חזקים ובלתי מנוצחים.
ושוב עולות המחשבות על שמועות וחצאי ידיעות לא מאושרות. האם הייתה קונספירציה לפיה היינו אמורים להפסיד את המלחמה עם "הפסד קטן שיגבה כ-200 הרוגים"?. "
אני משוכנעת שיחלפו עוד מלא שנים עד שיסכימו לפתוח את הפרוטוקולים
ולחשוף לציבור.
אבל מה זה כבר יעזור? להסיק מסקנות להבא? האם מאז אותה המלחמה המחסנים מלאים?
הרי ראינו ושמענו מה קרה ב"מבצע" האחרון בצוק איתן...אעלק מבצע..
מאחלת בריאות מלאה חתימה וגמר חתימה טובה לך וליקירים לך
מה שחשוב הוא אם סלחנו לעצמנו. אם השכלנו להסיק את המסקנות ולא להישען יותר על ה"הסמוך" .
הרמטכלים האחרונים עשו עבודה טובה והכינו את הצבא. היום הצבא נעזר בטכניקות חדשות ובנשק מתוחכם.
המיבצע איתן לא היה מילחמה. המיגבלות גרמו לנו אבדות. מיגבלות של אי פגיעה בחפים. אי פגיעה במקומות רגישים שמשם ירו במרגמות.. חיילים שילמו על כך בחייהם. זו הייתה מילחמה בשטח בנוי . .לפעמים בלי ריכוך של תותחים. .
אני תקוה שלא יהיו עוד מלחמות
שנה טובה וגמר חתימה טובנ
צלחנו את תעלת-סואץ ועצרנו בקילומטר המאה ואחד לפני שנכבוש את-קהיר ומדמשק...בטווח פגז.
כמי שנטל חלק במלחמה-זו אני ממאן להכות על-חטא ומתנחם בגבורה של חיילנו. באותה השנה ממש
אשר גבתה את-דם יקירנו, איבדנו פי-שלושה אזרחים מעשן-הסיגריות מבלי שנורתה אפילו ירייה-אחת.
(ציטוט עצמי)..אצל אלוהינו שבשמים הצטברו שפע של מלאכים. הוא זקוק להמון יהודים-טובים בארצו.
גמר חתימה-טובה לעם סגולה
בל נשכח שגם האוייב נעשה יותר מתוחכם ולמדו לקחים ממלחמות קודמות.
בל נאשים איש טעויות היו ,ויהיו פעמים למעלה, ופעם למטה ..
כאשר הכל היה מצונזר ,והאוייב לא ידע אותנו היינו חידה עבורם .
התקשורת גרמה לכך שאנו חשופים מדי בעיני האוייב שלמד את חולשותינו
אך לא יעזור להם ניצחון היה גם במלחמת יום הכיפורים,ולא נוטר אלה לזכור
ולכבד את החללים הרבים שגבת מלחמה זו
.תודה יעקב גרשון
חתימה טובה לך ולבני ביתך.
ברשותך אתייחס רק לכותר התמונה שלך,
"הגיבורים שנזכור הם הצילו את המדינה, הם ו2500 ההרוגים"
והייתי מוסיף--וגם כל הלוחמים ששרדו את המלחמה ההיא--הפצועים, השבויים, וכל אחד שאמנם נותר בחיים אבל לא שוכח!
גמר חתימה טובה לך ולכל משפחתך ולכל אזרחי ישראל הנאמנים לה!
הפצע הוא גדול ולא יחלים בכדי שנוכל לסלוח. זו לא הכאה על חטא
זה פצע שממאן להרפא
נכון שהיה ניצחון מוחץ. ספר את זה ל2500 משפחות ההרוגים
היה אפשר למנוע את הקורבנות והכל בגלל בחירות
זה היה ניצחון גדול. זה יכול היה להסתיים במפלה קשה .עם אלפי הרוגים
מה ששומעים ברקע על ה"סמוך" ועל ההפקרות זה מה שמרגיז
סמכו על כך שהאויב לא יתקוף כי קיבל כבר מכה אחת או יותר
הצבא לא היה מוכן
המחסנים היו רקים
והמנהיגים היו מבולבלים.
מי שהציל את המילחמה היו הקורבנות הרבים ומפקדים בעלי שעור קומה. כמו אריק שהעביר את המילחמה לצד המיצרי.
אלפי חיילים נישארו עם פצעים פעורים . הלם קרב שמשפיע על מהלך החיים והם אינם מודעים לכך.
גמר חתימה טובה
אפשר לסכם את זה כך
אולם פצעים רבים לא הגלידו . פצעים שאינם ניראים ולא ברור כמה אלפים או עשרות אלפי חיילים נושאים את הפצעים האלה מבלי שהם מודעים לכך. הלם הקרב שהשאיר חותם שמלוה אותנו לאורך החיים.
מצדיע למתים שהועלו לעולה על ידי מנהיגים שלא מילאו את חובתם כמתחייב.
אשכנזי ואיזנקוט העמידו את צהל במקומו. הם דאגו לאימונים ולהצטיידות.
במלחמת לבנון הציבו טייס לפקד על קרבות רחוב והוא חשב שיפתור את המילחמה רק באמצעות חיל אויר. וזה לא כך. אמנם חיל אויר עשה עבודה מצויינת ושיטח שם אזורים שלמים של החיזבלה. אולם בקרבות פנים אל פנים איבדנו חילים.
כן את צודקת שהיה אפשר לפתור באמצעים מדיניים. . ההתעקשות של המדינאים שהאריכה את המילחמה ביום אחד גרמה למעל 100 הרוגים. זה אולמרט וזו ליבני.אבל זה מה שיש לנו.
ונישארנו עם בעיית המתים והחיים של מלחמת כיפור.
2500 הרוגים ואלפי חיילים חיים שנושאים על גבם את פיצעי המילחמה. פצע שלא ניראה אבל מורגש וקיבל את השם הלם קרב. אלפים אינם יודעים כי הם פגועים.
מי שמשלם את מחיר המילחמות הם החיילים שהולכים בלב שלם לקרב. הם אינם מודעים למה שמתחולל בחדרים הסגורים שבו ספונים המומחים .אני הבנתי את הפגיעה מאוחר יותר ולא הייתי מודע לה בזמן המתאים לתיקון המצב
מאחל שנה טובה וגמר חתימה טובה