מוטקה > בלוגים > ספר ביוגרפי לכל אחד מאיתנו > שנות ה-60: מפעל הפלסטיקה של קיבוץ העוגן מבצע את ריצוף הכור בדימונה ביריעות פי.וי.סי
שנות ה-60: מפעל הפלסטיקה של קיבוץ העוגן מבצע את ריצוף הכור בדימונה ביריעות פי.וי.סי
זהו קטע מתוך ספרה של רותי ליאור "מעבר לרף גבוה", ספר ביוגרפי על אביה, דן צימרמן, שהיה בשנות ה-60 מנהל המעבדה במפעל הפלסטיקה של קיבוץ העוגן. דן צימרמן היה עיוור לחלוטין, אך זה לא הפריע לו לנהל מעבדה לכימייה של מפעל גדול.
(בתמונה: צוות המעבדה בישיבה עם מומחה אמריקאי - עם בנו. דן צימרמן מצד שמאל עם הרטייה)

מתוך ספרו הביוגרפי של דן צימרמן "מעבר לרף גבוה"
(מספרת חיה בן דוד לרותי ליאור – עורכת הספר)
"בתחילת שנות ה-60, למפעל שלנו היה קשר עם יבואן של ריצוף פלסטי שהיה בעל קשרים טובים בצרפת. היבואן התחיל לעניין את העוגן בשותפות איתו ביבוא סוגים שונים של ריצוף עשוי פי.וי.סי. יום אחד הוא הגיע למפעל וסיפר לחברי ההנהלה שיש לו בעבורנו הזדמנות של פעם בחיים. הוא אמר לנו: 'מכיוון שאתם עוסקים כבר בייצור יריעות פי.וי.סי. יש לי הצעה בשבילכם'. הוא סיפר שישראל חתמה עם צרפת על חוזה להקמת כור אטומי בדימונה. מאחר שהמפעל הצרפתי, שקיבל אישור לספק את הריצוף לכור, לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבותו לייצר את כל הכמות הדרושה לכור בלוח הזמנים שנקבע, הועלתה האפשרות שהמפעל שלנו ייצר את הריצוף המיוחד הזה, כמובן בהדרכת המפעל הצרפתי, שהיה מצויד בכל המכונות הדרושות.
לאחר זמן מה הגיע אלינו לביקור המנהל הטכני של המפעל הצרפתי, מסייה בּוֹנֵה. הוא סייר במפעל ודיבר עם כולם, וכמובן גם עם דן. הוא אמר שאם יבצעו התאמות מסוימות בקלנדר של המפעל, שעליו ייצרנו כבר את היריעות השקופות לחקלאות, אפשר להסב אותו לייצור יריעות פי.וי.סי. לריצוף, לפי התקנים החמורים הנדרשים לריצוף הכור בדימונה.
אני זוכרת שהיו ויכוחים רבים בנושא הזה. היה פחד גדול מאוד להיכנס להתחייבות הזאת. לאט לאט התגבשה ההחלטה להיכנס להתחייבות לאספקת הריצוף לכור. המפעל כולו גויס למען המטרה הזאת. כולם נתנו כתף. דן היה כמובן היוזם והאיש הטכנולוגי, שהצליח להכין את התערובות המתאימות וידע להתמודד עם התקנים החמורים שקבעו בוני הכור.
כאשר מקימים כור אטומי, תקני הייצור של כל אחד מן הרכיבים המשמשים לייצור ולבנייה של הכור, מחמירים ביותר, עד לרמת המסמר הקטן ביותר. צרפת העבירה לישראל ידע לבניית הכור האטומי על-פי הדגם הצרפתי.
לאחר שנחתם הסכם ידע עם המפעל הצרפתי, דן נסע לצרפת בלוויית יוז'י (חבר קיבוץ העוגן), שהיה אמור לספק לו עזרה ועיניים של איש טכני שמכיר את המפעל.
לאחר זמן מה התחלנו לייצר את היריעות לריצוף הכור. בעקבות העסקה הגדולה הזו והסכם הידע עם החברה הצרפתית התאפשר לנו להקים מפעל חדש לייצור יריעות פלסטיות גם למטרות נוספות.
הצרפתים שלחו את האנשים שלהם כדי לבצע את התקנת הריצוף המיוחד בכור. היה צורך להדביק את היריעות ולרתך אותן זו לזו בטכניקות מיוחדות, כדי להביא לאטימות מלאה של היריעות. אני חושבת שהכור הושלם בסביבות שנת 1965. מאוחר יותר הרחבנו את מגוון המוצרים וייצרנו גם תלבושות מיוחדות מיריעות שקופות לעובדים בכור."
רותי ליאור - כתיבת סיפורי חיים
www.rutylior.com
(מספרת חיה בן דוד לרותי ליאור – עורכת הספר)
"בתחילת שנות ה-60, למפעל שלנו היה קשר עם יבואן של ריצוף פלסטי שהיה בעל קשרים טובים בצרפת. היבואן התחיל לעניין את העוגן בשותפות איתו ביבוא סוגים שונים של ריצוף עשוי פי.וי.סי. יום אחד הוא הגיע למפעל וסיפר לחברי ההנהלה שיש לו בעבורנו הזדמנות של פעם בחיים. הוא אמר לנו: 'מכיוון שאתם עוסקים כבר בייצור יריעות פי.וי.סי. יש לי הצעה בשבילכם'. הוא סיפר שישראל חתמה עם צרפת על חוזה להקמת כור אטומי בדימונה. מאחר שהמפעל הצרפתי, שקיבל אישור לספק את הריצוף לכור, לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבותו לייצר את כל הכמות הדרושה לכור בלוח הזמנים שנקבע, הועלתה האפשרות שהמפעל שלנו ייצר את הריצוף המיוחד הזה, כמובן בהדרכת המפעל הצרפתי, שהיה מצויד בכל המכונות הדרושות.
לאחר זמן מה הגיע אלינו לביקור המנהל הטכני של המפעל הצרפתי, מסייה בּוֹנֵה. הוא סייר במפעל ודיבר עם כולם, וכמובן גם עם דן. הוא אמר שאם יבצעו התאמות מסוימות בקלנדר של המפעל, שעליו ייצרנו כבר את היריעות השקופות לחקלאות, אפשר להסב אותו לייצור יריעות פי.וי.סי. לריצוף, לפי התקנים החמורים הנדרשים לריצוף הכור בדימונה.
אני זוכרת שהיו ויכוחים רבים בנושא הזה. היה פחד גדול מאוד להיכנס להתחייבות הזאת. לאט לאט התגבשה ההחלטה להיכנס להתחייבות לאספקת הריצוף לכור. המפעל כולו גויס למען המטרה הזאת. כולם נתנו כתף. דן היה כמובן היוזם והאיש הטכנולוגי, שהצליח להכין את התערובות המתאימות וידע להתמודד עם התקנים החמורים שקבעו בוני הכור.
כאשר מקימים כור אטומי, תקני הייצור של כל אחד מן הרכיבים המשמשים לייצור ולבנייה של הכור, מחמירים ביותר, עד לרמת המסמר הקטן ביותר. צרפת העבירה לישראל ידע לבניית הכור האטומי על-פי הדגם הצרפתי.
לאחר שנחתם הסכם ידע עם המפעל הצרפתי, דן נסע לצרפת בלוויית יוז'י (חבר קיבוץ העוגן), שהיה אמור לספק לו עזרה ועיניים של איש טכני שמכיר את המפעל.
לאחר זמן מה התחלנו לייצר את היריעות לריצוף הכור. בעקבות העסקה הגדולה הזו והסכם הידע עם החברה הצרפתית התאפשר לנו להקים מפעל חדש לייצור יריעות פלסטיות גם למטרות נוספות.
הצרפתים שלחו את האנשים שלהם כדי לבצע את התקנת הריצוף המיוחד בכור. היה צורך להדביק את היריעות ולרתך אותן זו לזו בטכניקות מיוחדות, כדי להביא לאטימות מלאה של היריעות. אני חושבת שהכור הושלם בסביבות שנת 1965. מאוחר יותר הרחבנו את מגוון המוצרים וייצרנו גם תלבושות מיוחדות מיריעות שקופות לעובדים בכור."
רותי ליאור - כתיבת סיפורי חיים
www.rutylior.com
תגובות
0
אהבו
0
1065
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
בעקבות החוק הפולני החדש: הפולנים במלחמת העולם השנייה – שותפים פעילים ונלהבים לשנאת היהודים ולרציחתם
דב ויינמן היה בין אלה שהתמזל מזלם והצליחו להימלט ברגע האחרון, ממש לפני כניסת הגרמנים לעיירה, מפולין מזרחה לעבר רוסיה. את שנות המלחמה "בילו" הוא ובני משפחתו בכפר נידח בסיביר הקפואה בעבודה קשה...
לקריאת הפוסט
למה דווקא לצבע הצהוב יצא שם רע?
האקדמיה ללשון העברית החליטה לתרגם את המילה "אנטיפתיה" ל- "צהיבה".
מה יש בו בצבע הצהוב שגורם לו להיות שלילי, נלעג, מגונה. למה דווקא הצהוב?
בדקתי במקורות שונים ומצאתי כמה וכמה סיבות(עזרה לי...
לקריאת הפוסט
מה מסתתר מאחורי החזות האלגנטית והמרשימה של הערים היפות של אירופה?
אחד הבילויים האהובים עליי ביותר הוא לנפוש בערים היפות של אירופה. בין אם מדובר בשיטוט בין המבנים המפוארים, תוך התרשמות מן הארכיטקטורה המפעימה, נשימה של אוויר טהור בגנים הירוקים והפורחים, או הנאה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות