יצאתי מהמכשיר הזה שמשדר כתבות ויצאתי למרחב

השלט ביד הריץ את החדשות מערוץ לערוץ . הקריינים בהלם כולם טעו וטעו בגדול. טראמפ ניצח והוא הנשיא הבא. השדרנים בעולם מנסים לחפש הסברים . צה השתבש בתחזיות. היכן טעו ומדוע ניבחר טראמפ כשכולם רצו את הילרי?
הם ניתפשו במערומיהם. הם שידרו את מה שרצו שיהיה ולא את מה שהציבור הרחב שידר. הציבור הרחוב לא אהב את הילרי. הוא לא אהב את מה שעוזריה ניסו להסתיר. את מה שוילקלייס פירסמה. חוסר אחריות בהתנהלות . אלפי מיילים סודיים שהועברו במכשירה הפרטי . והעוזרת שהקלידה את ההודעות הסודיות עבורה.
העורכים בתיקשורת ידעו על ההפקרות אולם הם רצו את קלינטון בשילטון ולכן הורידו את ההפקרות הזו לשולים. הם כל כך רצו אותה כמנצחת שלא ראו את מה שהציבור ראה. הם לא ראו את המגמות כי לא רצו לראות.
מזכיר לנו את הבחירות כאן. כיצד עמדו העורכים ערומים ואכלו את הכובע. הם לא נתנו לביבי סיכויים ומילאו כותרות על מפלתו. אולם המציאות העמידה אותם עירומים. הם כשלו כי הביעו את משאלות לבם. הם כשלו כי לא רצו לראות את מה ששידר הציבור.
והכותרות החדשות בכל הרשתות שידרו . טראמפ הוא הנשיא.
עכשיו אני שקט ומרוצה .
עכשיו אפשר לנתק את הטלויזיה ולצאת לטייל.
קבוצת קרובי מישפחה ,בני דודים וילדיהם ונכדיהם החליטו לערוך טיול שורשים .שכרו מיניבוס ויצאו לדרך.
שמחתי כאשר בן דוד סיפר שהוא מצטרף לטיול השורשים אולם במכוניתו הפרטית והזמין אותי להצטרף. . שמחתי להענות להצעה ואנו בדרך לחיפה. לבית כנסת עתיק הנושא את שמו של סבי שניבנה לפני למעלה ממאה שנים. זכרתי את הבית שמעליו ניבנה בית הכנסת. שם גדלה אמי כילדה.
בגלל מבנה המקום שעמד על צלע הר ניבנה הבית בצורת בריכה עגולה ומסביבה כמה דירות.
זכרתי את הסיפורים של אמי על התנאים שבה חיו באותם ימים.
את המים היו צריכים לשאוב ולהביא בדליים מהבאר שהייתה רחוקה מהבית.
זכרתי את הסיפורים על הקושי שבסחיבת המים לרחצה. . י
ילדה שאהבה לרחוץ ותמיד ראו אותה סוחבת את דליי המים וכורעת תחת הנטל.
והאב ,הוא סבי הרב , חמל על הילדה ורכש עבורה חמור . כך יכלה הילדה להעביר את המים מהבאר.
...הגענו לבית הכנסת הרב חיכה לנו בפתח . חזית הבית הצביעה על השנים הרבות מאז עבר טיפול. אלא שחוסר מזומנים השאיר את חזית בית הכנסת בכעורו.
המצב בתוך בית הכנסת היה שונה. ראינו שמישהוא השקיע בשיקומו. . .
הרב סיפר על עלות ההחזקה וחוסר המזומנים להחזקתו. . ידי האורחים נישלחו לכיסים ושלפו כמה שטרות . הם יספיקו לתחזק את בית הכנסת לכמה חודשים.
הרב השלים לנו כמה פרטים על קיומו של בית הכנסת .
ניבנה לפני כ 130 שנה לערך על ידי סבי הרב. . יש בו 6 ספרי תורה ששמחנו להצתלם איתם.
באחד הקירות מוטבעים שמות של בני מישפחה באותיות מוזהבות. לשאלות בני מישפחה הודיע שהיוצר דורש 50 שח לאות.
ראתי שם את שמו של אבי ולצידו שמה של אמי. ראיתי שם את שמותיהם של סבי וסבתי ושל אחיה ואחיותיה של אמי. ראיתי גם את הפרוכת שתרמה אמי לזכר אבי.
הסתכלתי על הדמויות והן כאילו קמו מבין האותיות לספר כיצד חיו בעולם הישן ,
הם חיו עם הקשיים והמחסור ולמרות הכל היו שמחים ונהנו מהחיים הטבים בתוך המחסור.
המצלמה שהחזקתי ביד תיקתקה והמשיכה לצלם את הכותרות ואת סיפרי התורה. .
המקום ביטא קדושה כן, קדושה של בית כנסת שעומד על תילו עשרות רבות של שנים .
בית הכנסת שצריך להתמודד על קיומו כי העיריה אינה מוכנה לעזור בתיקון החזית ומפנה את הרב אל הרבנות. הרבנות גם סוגרת את ידה ומפנה את הרב אל ...העיריה.
. וברקע מרחפת סכנת סגירה של בית הכנסת שמשמש לתפילה ולהחזרה בתשובה של קבוצות נוער משולי החברה.
עכשיו אנחנו בדרך לטבריה. שם קבור סבא רבא שלי אביו של אבי אימי . רק כעת נודע לי שהוא קבור בטבריה ופרט חשוב שהוא ניפטר בגיל 117. גיל מופלג לכל הדעות. אילו היה חי כיום היה בודאי מקבל את הכרת גיניס כאדם המבוגר בעולם..
הגענו לבית הקברות ומצאנו שם את קבריהם של דודתי אחות אמי ובעלה ולידם קבר גדול של אביו של דודי. קבר ענק שניבנה על ידי הרבנות בגלל יחוסו של האדם ששורשיו מגיעים עד לרמבם.
את קבר סבא רבא לא מצאנו כי המישרד היה סגור ולא היה מי שיכוון אותנו אל הקבר בים מאות הקברים שבמקום.
כל טיול חייב להיות מלוה בארוחה חגיגית. עכשיו אנחנו במסעדה טברינית מפוארת קרוב לשפת הים.
ארוחה חגיגיתשמסכמת את טיול השורשים.
היו בינינו שרצו להמשיך לצפת שם נעלמו במאה ה-19 הוריה של סבתי שהתיתמה בגיל צעיר ולא ידוע כיצד ניפטרו הוריה והיכן מקום קבורתם.
הם התגוררו בצפת. משפחה שידועה בעולם היהדות כמישפחת רבנים מפורסמת.
חקירה העלתה שבצפת היו שתי רעידות אדמה שגבו מאות קורבנות. כמו כן סבלה צפת מפגיעה של מחלת הכולרה שגבתה מאות קורבנות. כיצד ניפטרו והיכן הם קבורים? שאלה שהטרידה אותנו עשרות שנים. חקירות במוזאון לא הניבו תוצאות. .
אחת מנכדותיהן של בת דודה סיפרה כי גילתה שמות זהים של הוריה של סבתי הקבורים בטבריה. זו ידיעה חדשה השווה תחקיר. יתכן והמתים שניפגיעו באסונות בצפת הועברו לקבורה בטבריה? שאלה מעניינת השוה בדיקה.
השעה חמש והחושך מתחיל להישתלט על טבריה. זה הזמן לחזור.
חזרנו עייפים אבל מרוצים. כולם אוהבים טיול שורשים ביחוד אם הוא מעורב עם ארוחה חגיגית
ניזכרתי בפליטון של דודו . היה חסר בסיפור רק האורנג'דה.
יותר כון, מסע במנהרת הזמן, לגעת במקומות בהם חיו אבות ואמהות 'מייסדי' השושלת המשפחתית.
סיור חזרה אל השורשים שהם גם שורשיה של הארץ.
תאור מקומות ושמות של אנשים טובים. שמות אבות ואמהות, אלהם טיפסתם עד לפסגת הפירמידה - פירמידת עץ היוחסין, שלך, על ענפיו ושורשיו חובקי ארץ.
מסע שורשים מוצג בבהירות ובכשרון כתיבה מרשים.
נ. ב.
אמיריקה רחוקה. בחירות שם... טראמפ, הלרי. אובמה. סיפור אחר לוט בערפל.
בריאות ואריכות ימים בטוב, יעקב.
מעבר לבחירתו של טראמפ וההשואה עם ביבי
נשאבתי יותר למסע השורשים שלך. ראיתי את אותה הילדה שסחבה מיים מהבאר בחייפה
עם תמונה של ילדה אחרת שסחבה מים מהבאר אבל בגולה. והילדה הזאת היא אני..
הבנתי שישנם דברים שהם לוט בערפל, שעדיין לא הכל ידוע..
אם לא ביקרת פעם בקישור שאצרף לך, אז כדאי לך לבקר בו
תרשם לאתר ותתחיל ללמוד אותו,ושם יש מלא מידע לגבי חיפוש שורשים.
לאחרונה אפילו החלו במבצע של צילומי קברים גם בארץ, אולי תצליח למצוא את שאתה מחפש..
http://www.jewishgen.org/
שבת שלום
טראמפ ניצח וזו ידיעה טובה לישראל.
אני והשורשים יצאנו לטייל ברחבי ישראל. חיפה העיר הייתה פעם מקום שביליתי בה רבות. כאיש חיל הים הכרתי את הברים,את היאסו היווני ואת הצלחות המעוםפפות שליוו כל ריקוד. . סטנטון היה אזור שמגדירים כחצר האחורית. עיר רב גונית שחקרנו את הקרביים שלה.
אולם זו לא חיפה שתארתי. חיפה של תחילת המאה ה-20 הייתה שונה . בחלק העלי בדרך להדר, שם התגוררה אמי. אני זוכר תמונה כילד בן 3 עומד על יד הבית שעמד בגבול בין החלק היהודי והערבי. .זוכר את קבוצת התלמידי הערביים שעצרו והורידו לי אצ המכנסיים למטה וכולם צחקו. ילד בן 3 שלא ידע כי הערבים לא אהבו יהודים בלשון המעטה. .
מהסיפורים שאני זוכר. לא היה מחסור בבתים. התנאים היו קשים אולם כולם היו מאושרים למרות המחסור. . הביקור החזיר אותי עשרות שנים אל התקופה ההיא שנעלמה. אל הסבא הרב ממוצא מרוקאי והסבתא הס.ט. ספרדיה טהורה שמוצא הוריה מטולדו.. . מישפחה שהביאה לעולם 8 בנות ובן אחד . סבא שכל כך רצה בנים וכשגיע לבית חולים אחרי 6 בנות וציפה שיודיעו לו כי הפעם זה יהיה בן, יצאה המילדת ובישרה לו כי נולדו לו תאומות. . הוא לא התיאש והמשיך לנסות והילד הגיע שמיני במניין.
הכל חוזר בביקור. זיכרונות מהעבר הרחוק ,של סבא שבכל ביקור עמדנו בתור לנשק את ידו. הוא היה משלשל את ידו לכיס האבנט,שולף מטבע של שילינג ודוחף לידינו הקטנות. . אהבנו את הביקורים ואולי השילינג היה הסיבה חחח.
כמה טוב לשקוע בזיכרונות. היו אלה זיכרונות יפים של תקופה יפה.
תודה על האינפורמציה. השורשים שלי נמצאים במייהריטג' והם כוללים מאות רבות של בני מישפחה והייתי אומר שמדובר באלפים. שורשים של 180 שנה בארץ.
הסיפור שכתבתי כאן על מסע השורשים מתיחס לצד אחד מיני רבים שמשתרעים מהצפון עד הדרום. משפחה שהגיעה מרודוס ממרוקו מטולדו בספרד ועוד. יחד נוצר דור שהתפרס על פני כל חלקי הארץ. . עדיין אני מגלה הפתעות. לפני שנה גילית שתי משפחות קרובות שלא ידעתי על קיומן. צילצול טלפון מניו יורק ומישהיא על הקו מספרת שהיא ואני שני נינים לשני אחים. הפרטים שמסרה והיו חדשים לי. במשך 50 שנה ניסיתי לברר אם לסבא רבא שלי שהגיע מרודוס היו אחים. והנה מגיעה אישה שעלתה על כתבה שהעלאתי בגוגל וכך הגיעה אלי ומשלימה את הפרטים החסרים. סבא רבה שלה הוא אחיו של סבא רבא שלי. עכשיו אני יודע גם מי היה סבא רבא רבא. . ואני ממשיך לחקור. וישנם חורים רבים בהיסטוריה המישפחתית.
זו הסיבה שסיפורי השורשים מעניינים. ראיתי את זה אצל בני הדודים שהתלהבו מהגילויים שרבים לא היו מודעים להם
התרשמתי מטיול השורשים.איזה כיף לך שאינך צריך לצאת את הארץ כדי לקיים טיול שורשים.כי אלה שלך נטועים עמוק כאן,בארץ ישראל ומצאת כמה דורות לאחור ואת בית הכנסת.מרגש מאד .טוב שאתה חי באותה הארץ שם השורשים שלך.
כשקראתי על ספרי התורה והדורות שמצאת בבית הקברות והשמות בבית הכנסת,התרגשתי איתך.אני יודעת מה זה.גרנו במגדיאל ואבי,שהיה רופא המושבה בזמנו(נפטר ב63)בבית הכנסת במושבה שמו לוח בצבע זהב וחרוט היה שמו ,התרגשתי מאד לראות את שמו על הלוח.
לאחר שנים שוב ביקרתי שם,וניכנסתי לראות את הלוח וזה כבר לא היה שם.איךאומר קהלת"בשכבר הימים הכל נישכח"אז טוב שבביקורך בחיפה מצאת את אשר חיפשת
אכן טיול שורשים תמיד מרגש ..ביחוד כשקבוצה של כ20 בני משפחה קרובים מגיעים לראות ולשמוע מי היו אבות המיסדים.
מסתבר שתמיד מתוספים פרטים שלא ידענו. לא ידעתי שסבא רבא שלי קבור בטבריה ושניפר בגיל 117. לא ידעתי שמשפחת דודתי אחות אמי קבורה בטבריה. ראיתי את הקברים וגם את הקבר הענק של סבא רבא של בעלה שהיה רב מפורסם בטבריה וקיימת קהילה בנתניה ששמכירה בקדושתו. . שורשיו מגיעים עד לרמבם.
הקבוצה שטיילה עימנו הייתה מורכבת מבני דודים שהם צאצאים של אחיותיה של אמי. . צאצאים למשפחות מעורבות של יוצאי מרוקו ויוצאי טולדו שבספרד. לחלקם עיניים כחולות שירשו מסבי המרוקאי שהגיע כילד במחצית המאה ה 19 .
כמה זה מרגש ליגוע בעבר. לראות את המקום שזכור לי מימי ילדותי. . המראות מהעבר עולים והם שונים. ישן מול חדש. ראיתי את הבתים החדשים וחיפשתי בדמיוני את הבאר שאמי נהגה לשאוב ממנו מים . לרגע דימיתי בדמיוני את הסביבה ללא הבתים "ראיתי" את החמור נושא הדליים עם המיים כשהילדה שהייתה אמי מובילה אותו אל הבית... ואז שלחתי מבט מעבר לחלון לראות את המכוניות הדוהרות. חדש מול ישן. נוסטלגיה