בעיין הסערה או סערה בעיין

גיל 7 הוא גיל של ילדים שמתחילים לבדוק ולדעת מה מסתתר מאחורי כל שאלה.
הם רצים ומתרוצצים ורוצים להשתתף במישחקי הילדים הגדולים.
לא ברור למה ואיך ומדוע ניזרקה אבן לשמים
גם לא ברור כיצד היא חזרה ופגעה לה בעיין
ילדה בת 7 שרצתה בסך הכל לשחק עם אחיה הגדולים
ועכשיו שתומת עיין.
הניתוחים לא עזרו וצריך עקירה.
האמה התנגדה היא שייכת לזרם הדתי ומאמינה בניסים.
ניסים לא קרו. עכשיו הילדה כבר בת 9 עם עיין אחת מתה.
עכשיו מתאימים ל עיין מזגוגית עיין שתדמה עיין אמיתית.
משחיזים ושוב מנסים להתאים . ובכל פעם הסבל ניראה על פניה.
כיצד תתמודד עם זה בעתיד? ימים יגידו
משחק ילדים באבן שהחטיאה והשאירה ילדה נכה לכל החיים.
אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים
ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים.
הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים
הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ
המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות
הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו.
זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן.
יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים.
ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אנחנו נוכחים לטרגדיות קשות שעוברות על ילדים כמו למבוגרים, מחלות חשוכות מרפא, תאונות דרכים, וגם מוות בלתי נמנע.
הכאב גדול מאוד כי כהורים אני מנסים לגונן כמיטב יכולתינו על ילדינו, ובכל זאת הגורל מתאכזר ותופס אותם ואותנו לא מוכנים לתוצאות המרות.
הכרתי שני סיפורים דומים של איבוד עין ממשחק ילדים, בילדותי, ראינו לאחרונה את סיפורו הטרגי של נער שאיבד את שתי ידיו ממגע במתח חשמל גבוה, ומסתבר שהיו גם מקרים לפניו שאחד מהם נפטר מכך. ובפורים אינספור מקרים, ובלג בעומר.
החיים הם רצף של סכנות וטרגדיות שיש להתמודד איתן, לצערי הרב .
הילדה תלמד לחיות טוב גם ללא העין, עם תמיכה ומה שיש היום להציע . מאחלת לה חיים טובים ומהנים.
תודה על התגובה.
הילדה היא נכדתי החרדית. האמה סרבה לעקירה כניראה בהמלצת הרב.
לראות עיין מתה זה לא נעים . עיין שוקעת ובצבעים שונים
מנסים להתאים עדשה שתדמיין עיין .
הילדה ערנית רצה ומשתוללת . כן ,מתרגלים
מתרגלים לשלוף את העין לקראת השינה
כן ,רק לפני שבוע החלו הניסיונות להרכיב עיין זכוכית . מתרגלים
אני מאמין שהפתרון ימצא.
גם עם עין אחת אפשר לתפקד ולהצליח , שאו ברכה.
נכון, מתרגלים אולם התאמת העיין גורמת סבל
אני יודע שאפשר לתפקד עם עיין אחת. אחי ניפצע במלחמת סיני 1956 ואיבד ראיה בעיין אחת והוא מתפקד רגיל
יעקב ידידי, מקרים קשים קורים לילדים. הם פחות זהירים בשל גילם הרך.
כשזה קורה לאחד הילדים במשפחתנו, הכאב צורב.
על מנת שהילד - (נכדתך היקרה) לא יצא חריג בשל מומו, בעיני חבריו, חשוב לטפח את תחושת הביטחון העצמי שלו, לאורך שנים.
תחושה זו של ביטחון עצמי, יכולה להקנות לו מקום מרכזי מוביל, בקרב חבריו ללימודים... בשכבה, כל פורום, ובכל גיל.
המפתח לחיזוק הביטחון העצמי, יצמח מאהבת יתר, ועידוד להגשמה, מצד הוריו והמשפחה הרחבה.
בריאות והצלחה לנכדה היקרה. יעקב.
אכן כשזה קורה במישפחה זה קשה.
בילדה מתפקדת בינתיים בצור טובה.
היא רצה, משתוללת ותלמידה חרוצה..
מקוה שהיא תתרגל לעיין זכוכית. ההתחלה קשה.
החברים אמרו כאן את דבריהם, ואני לא מצאתי מילים...
מאחל לה ולך שזה המקרה המצער האחרון שלכם!
חיים טובים! ושבוע טוב!!
יוסי
תודה על התגובה החמה