"סינית אני מדברת אליך" - מחזה פיוטי, שהוא מסע מרגש לילדות בישראל של שנות ה-60, תקופה של תשוקות אפלות ואהבות סודיות - ת. הספרייה, רמת-גן.
צילום: יוסי צבקר
מאת: סביון ליברכט. בימוי: אתי רזניק
מירי, בימאית נשואה ואם לשניים, (בגילומה המופלא של מיכל זיסקרוט), חוזרת אל בית ילדותה שאותו היא מעוניינת למכור. השיטוט בבית והחפצים הישנים מחזירים אותה אחורה בזמן אל עברה ומשפחתה. כשהיא מפשפשת בדפי זיכרונותיה, היא נישאת על כנפי הדמיון ומוצאת את עצמה מתמודדת שוב עם הוריה, ניצולי השואה, עם פרשיית האהבים הסודית שדודתה מרתה, אחות אמה ניהלה עם אביה - רומן מלא באשמה ובתשוקה.
מתווך נדל"ן מיסתורי, שמעון (נדב אזולאי), שיודע פרטים אינטימיים אודות עברה של מירי, עוזר לה לבסוף להרכיב את השברים, להתפייס עם עברה ולאהוב מחדש.
הבמאית אתי רזניק רקחה הפקה מרתקת, מרגשת, שהצחוק והדמע שזורים בה יחדיו.
המשחק המעולה והאמין של השחקנים, נוגע בלב וגורם להזדהות טוטאלית עם רגשותיהם, להבנת מקור סבלם והתנהגותם.
כאשר צפיתי בהצגה, מראות השואה קמו ועלו מול עיניי. יכולתי לדמיין את האם, מרתה (בביצועה הנפלא של דונטלה מימון) – דמות קודרת ומזעיפת פנים – כלואה באחד ממחנות המוות. הזוועות שחוותה נצרבו בנשמתה והפכו אותה לאישה מרת נפש, שדמויות המתים מהלכות מול עיניה. היא רודה ללא שליטה בסביבתה, בבעלה ובבתה היחידה, מירל'ה (בביצועה המקסים של דלית דור). סצנה בה דלית רוקדת עם דודתה, הדרה ומנסה לחקותה, הוא קטע בלתי נשכח.
האב, אברם (בגילומו של דור מיכאלי, שמשחק במגביל גם בהצגה הנהדרת - "תל-חורף" בתיאטרון גשר) מגלם דמות גבר-קורבן, הנכנע למשוגותיה של אשתו, אינו מסוגל לעזבה ומתמודד, לא בהצלחה יתרה, בתשוקתו לאחותה, קרולה, יפהפייה מהממת (הדרה דדון), הדמות היחידה, שמגלה לפרקים שמחת חיים ומכניסה קצת אור לחייהם האפלים של בני המשפחה.
ההצגה היא חוויה שאסור להחמיץ!
בהשתתפות השחקנים: שיר בן חמו/ דלית דוד, שירלי לב וורטהיימר/ דונטלה מימון, דור מיכאלי, שי לוי, הדרה דדון,גל שדה, יעל בר שביט, מיכל זיסקרוט, נדב אזולאי, רועי מלכה.
צוות: עיצוב תפאורה: סלבה מלצב; עיצוב תלבושות: דלית ענבר; עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין; מוזיקה מקורית: אפי שושני; הדרכת טקסט: שושיק שני-לביא
מועדי ההצגות:
1-12,14-17,20-22/12
באולם אהוד מנור,
ת. הספרייה, רחוב שועלי שמשון 2, רמת גן.
להזמנת כרטיסים: 03-5799290