סוֹעֵר בַּחוּץ... בִּפְנִים יוֹתֵר...
סוֹעֵר בַּחוּץ... בִּפְנִים יוֹתֵר...
הַסְּעָרָה בַּחוּץ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת
סוֹחֶפֶת כָּל שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ
מְחולֶּלֶת סְעָרָה גַּם בְּנַפְשִׁי
מַהְפֵּכַת כָּל זִכְרוֹנוֹתַי
מְצִיפָה אֶת כָּל חוּשִׁי
מִזְּכִירָה שְׂמֵחוֹת נִשְׁכָּחוֹת
אֵיךְ סערנו בַּלֵּילוֹת
וּפִזַּרְנוּ הַבְטָחוֹת
בָּרוּחַ עַפְנוּ כְּמוֹ עָלִים
מִסְתַּחְרְרִים לוהבים
הַסְּעָרָה בַּחוּץ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת
שׁוֹבֶרֶת / מְעִיפָה כָּל שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ
מְחולֶּלֶת גַּם סְעָרָה בְּגוּפִי
מְעוֹרֶרֶת מַתְסִיסָה דָּמִי
וְהָרָעֵב מַכֶּה מבפנים
לְלֹא רַחֲמִים,
מִתְכַּנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמִי
וּמְבַקֶּשֶׁת לֶאֱחֹז שׁוּב יָדֵךְ בְּכַף יָדִי
לְהָסיט פנייך אֶל פניי
לַחֲבֹק אוֹתְךָ לְתוֹךְ עוֹלָמִי
בִּכְדִי שֶׁהַסְּעָרָה תַּחֲלֹף מאיתנו
מִבְּלִי לְהוֹתִיר אוֹתָנוּ חבוטים
שֶׁתָּבִיא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ. .. לְגוּפֵנוּ...
הַסְּעָרָה בַּחוּץ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת
סוֹחֶפֶת כָּל שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ
מְחולֶּלֶת סְעָרָה גַּם בְּנַפְשִׁי
מַהְפֵּכַת כָּל זִכְרוֹנוֹתַי
מְצִיפָה אֶת כָּל חוּשִׁי
מִזְּכִירָה שְׂמֵחוֹת נִשְׁכָּחוֹת
אֵיךְ סערנו בַּלֵּילוֹת
וּפִזַּרְנוּ הַבְטָחוֹת
בָּרוּחַ עַפְנוּ כְּמוֹ עָלִים
מִסְתַּחְרְרִים לוהבים
הַסְּעָרָה בַּחוּץ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת
שׁוֹבֶרֶת / מְעִיפָה כָּל שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ
מְחולֶּלֶת גַּם סְעָרָה בְּגוּפִי
מְעוֹרֶרֶת מַתְסִיסָה דָּמִי
וְהָרָעֵב מַכֶּה מבפנים
לְלֹא רַחֲמִים,
מִתְכַּנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמִי
וּמְבַקֶּשֶׁת לֶאֱחֹז שׁוּב יָדֵךְ בְּכַף יָדִי
לְהָסיט פנייך אֶל פניי
לַחֲבֹק אוֹתְךָ לְתוֹךְ עוֹלָמִי
בִּכְדִי שֶׁהַסְּעָרָה תַּחֲלֹף מאיתנו
מִבְּלִי לְהוֹתִיר אוֹתָנוּ חבוטים
שֶׁתָּבִיא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ. .. לְגוּפֵנוּ...
בפרץ של חולשה...
ברגע של פרץ חיבה
מתקשרת, בצורך של הרגע
שמחה נילהבת
לספר לך....להגיד לך...
ואתה – נדבר מחר ,נשמה
ועם ההרגשה הפגועה קפואה
לא ממש נירדמת...
ברגע של חולשה
מתקשרת, מהססת
מבקשת לקבל הבנה...
לקריאת הפוסט
געגוע
יש לילות
בהם מתחננת שאור השחר
יגאל אותי מהליל...
שהבוקר יפציע
ויש לילות
שמבקשת שאור הבוקר יתמהמה
לא יאוץ לזרוח בחלון חדרי
שהלילה יתארך ....
להמשיך להיות חבוקה בין זרועותייך
להריח...
לקריאת הפוסט
הצהרה
"הצהרה"
זה ימים רבים הופכת בדעתי
זה לילות רבים שדעתי מתהפכת
נפשי נשמתי גם בימים וגם בלילות משוטטת
הומה אלייך בשמחה עצורה
וגופי מרגיע מאט את הקצב
מרחיקה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ועכשב מה?
היה בעבר...ובהווה...