סדום ועמורה בסלון של אלברט-סיפור קצר מהג'מעה

 וואלה אני אומר לכם יא גמעה מהבני פורת שלנו לא יצאו עורכי דינים רופאים ואינג'נרים, מומו מה אתה לא מבין? מה זה אינג'נר ? זה אחד שמתכנן לבנות בית בצורה כזו שהתקרה לא תיפול, אבל תאמינו לי אחרי שראיתי מה הארסים הקטנים שלנו עושים באמצע יום לימודים לא הייתי מצטער אם התקרה של המסעדה תיפול עכשיו על הקרחת שלי!  

ביום שלישי שעבר, אתם יודעים מה נאמר על יום שלישי? פעמים כי טוב, תאמינו לי לא טוב לא פעמיים ולא נעליים, תשעה באב! בקיצור הייתי כרגיל בבאסטה של הירקות שלי, עשר בבוקר , כאבי בטן כאילו חתולה מסתובבת לי בפנים, אלוהים ישמור חשבתי שאני גומר בבית חולים, לקחתי טקסי ספיישל הבית לנוח, והשארתי את הפועל הרומני לבד בבאסטה.  

אני מגיע הבית, חושך מצרים, כל התריסים סגורים, פלורה איננה, ואני שומע מהסלון קולות ורחשים, הורדתי את הנעלים והלכתי בשקט של נחש לפתח הסלון, ומה אני רואה דהוד ומומו? את הבני פורת שלכם והבן פורת שלי שבקושי הגיעו לגיל של חטיבת ביניים אבל לא לחטיבה עצמה. שוכבים על הרצפה ורואים סינמה כחולה! מפצחים גרעינים וצוחקים!מידי פעם צועקים "הופה הולה" "גדול.." כאילו הסלון שלי טריבונה של אצטדיון כדורגל.  

ואיזה סרט מלוכלך ה' ירחם, שלוש קסקוסות, ערומות נטו עם כל הצעצועים בחוץ חופשי על הבר עושים אורגיה עם שלושה מניאקים! אחד עשה עבודה טובה מאוד מה שנכון נכון, באמצע העבודה הפך את הקסקוסה ומה החוזליטו שלך מומו צועק "מה אתה נוסע נגד הכיוון" חשבתי שאני מתפוצץ , אחרי דקה אני שומע את הארס הקטן שלך דהוד אומר:" תסתכלו על הצינור של המתולתל, איזה גודל! תגידו איך הוא מצליח ללכת עם דבר כזה ולא ליפול מקדימה!" ושלושת המניאקים הקטנים צוחקים! חאלס החלטתי להפסיק את החגיגה הזו , פתחתי בהפתעה את האור " זה מה שאתם עושים באמצע יום לימודים, תתביישו לכם במקום ללמוד על משה רבינו הצדיק, המלך שלמה הגדול", "אבל אבא", אומר לי הארס הקטן שלי :" פה יש רק שלושה כוסיות ולשלמה המלך היו אלף!" והילדים שלכם מומו ודהוד צוחקים, זה כבר היה יותר מדי בשבילי, העפתי בשתי בעיטות בתחת את המניאקים הקטנים שלכם מהדירה, והארס הקטן שלי קיבל שתי סטירות, "אתה לא יוצא מהחדר הזה עד שאתה יודע בעל פה את ההפטרה שלך לבר-מצווה שיש לך בעוד שבועיים! לקחתי שלוק מהבקבוק עראק הכאב בטן עבר, התרופה הכי טובה תאמינו לי יא גמעה, פלורה חזרה אחרי שעה שמעה את הקטן בוכה, "אלברט מה קרה?" נבהלה המסכנה , סיפרתי לה את הסיפור, "תרחם על הילד אז ראה סינמה כחולה לא נורא, רחמים" ודמעות בעינייה. "יא פלורה יא רוחי שלי את הנשמה שלי מה שתגידי" שיחררתי את הקטן אחרי שנשבע שזו הפעם הראשונה והאחרונה שהוא מתנהג ככה...          או סוף סוף הביא מנשה התימני את ארוחת הצהריים שלנו מהמטבח, "כל הכבוד מנשה מברוק עליך איזה אוכל".  
מנה ראשונה צלחת חומוס עם טחינה ופיתות חמות לפתוח לנו את התיאבון, בעיקרית בשר כבש משובח עם סלט עשוי מירקות טריים טריים כאילו קטפו אותם מהשדה לפני שעה, גם צלחת חמוצים זרק לנו התימני און דה האוס, וסיגרים מרוקאים, והעיקר בקבוק עראק משובח! "מומו דהוד למה אתם מזיעים? עכשיו חורף בחוץ! בגלל המניאקים הקטנים שלנו?! תנגבו את החומוס תנשכו את הבשר כבש תרטיבו את הגרון בעראק ותרגעו!"