הגירת ישראלים לארצות הברית

בקרב הישראלים שהיגרו לארצות הברית נערך סקר,התשובות היו כמעט זהות, מבלי שהכירו אחד את השני.

סיבות ההגירה הן שונות, חלק אומרים שהביוקרטיה  האטומה שברה אותם, חלקם טענו שהחיים באץ קשים ורוויי מתח, ואחרים נסעו ללמוד ולא חזרו. חלק חיפשו מזור מעבר לים.

בשנותינו הראשונות טיילנו המון מקצה אל קצה, הכל היה חדש וקסום, תרבות חדשה, שפה חדשה, שאותה שיפרנו או למדנו, כל זה היה טרם נולדו הילדים.

רובם גדלו בבתים לא דתיים, אך חשוב היה להם לחנך את ילדיהם של מסורת של שבת חגים והמשכיות. כאשר הזהות היא כפולה והילדים נעשיםמ אמריקאיים לכל דבר, זו בעיה.

אחרי לידת הילדים שבו ההתלטויות,  ועלו על פני השטח. הקרע בין הזהות הישראלית לבין הזהותצ החדשה כהורים מהגרים, נוצר צורך לעסוק  בנושא זה. הענין של זהות של מקום של בית, עד אז לא היו רלוונטיים.  אלו הנושאים שתופשים את קידמת הבמה, השאלות הבאות הן, איפה אני? למי אני שייך? מה אני רוצה? ואיך אני רואה את החיים שלי?  קשה להתעלם מתהליך גידו הילדים, מהמקום ממנו באו ההורים.שאלות מתעוררות עדייםן בגן הילדים. ובכיתה א', נוצר צורך שהם ישמעו עברית, שיחגגו את השבת ואת החגים.

יש צורך בהתערבות  אובייקטיבית, בעולמו של הילד, כדי ליצור בשבילו מעגלי השתייכות יהודיים, צריך לחשוה מה אתה עושה כדי להקנות לילד זהות יהודית, ליצור אצלו תחושה של שייכות קהילתית.

כאשר הילדים נולדים זנ מחדד את תחושת  הבדידות בהשוואה לישראל, כאשר בישראל אתה מוקף בחברה ובמשפחה מורחבת. בשבת בצהריים אתה מסתכל על ילדך ואומר איזה באסה, אנחנו לבד..

גם ללכת לסופר להלביש לקחת ולחזור זה הפקה שחמה, אין שום עזרה, הדבר הטריוויאלי הן הביביסיטר , אומרת מרואיינת יש לי הורים בריאים חזקים, יכולים מוכנים ופנויים, איזה בזבוז של סבאים. לנוכחות קבועה של משפחה מורחבת, במיוחד סבא וסבתא , יש משמעות גדולה עבור הילד, הנוכחות הפשוטה חסרה.

החיפושים אחר בית הוא פרוייקט שלם, אמור להיות במרחק סביר, הגן, ביה"ס ומרכז הקניות. מתגעגעים לדברים הפשוטים ביותר, לפגוש מכרים, חברים, להחליף מרשם עוגה  עם חברה, לרדת למכולת.
גם כך ישנה אחריות להיות הורה, נוסף לזה כמה אספקטים שצריך ללשוב עליהם, ובארץ לא. אם אתה גר בארץ בעיר במושב או בקיבוץ תמיד יש בסיס משותף לכולם.
באיזה שהוא שלב כאשר הילדים מתבגרים, הם אומרים תפסיקו, אנחנו לא ישראלים, אנחנו אמריקאים. מצד אחד זה יתרון, עוד תרבות עוד שפה עוד אנשים חדשים, אך מצד שני הם יהיו אמריקאים טיפה שונים, אך טוענת אמא אחת לפחות הילדים שלנו חיים, אמהות רבות בארץ מאבדות את ילדיהם ,במלחמה שאינה נפסקת.
אחת המוטיבציות המרכזיות להכניס את הילדים למעגל הזהות הישראלית ולהקנות להם תחושת שייכות, הפחד של ההורים להרגיש רחוקים זרים ומנוכרים בעיני ילדיהם, אם לא יהיה מכנה משותף, זו אפשרות שמפחידה את מרבית המרואיינים, באיזו ששהיא רמה אני יודעת שילדי יהיו אמריקאים זה מאיים., הם יעירו לי על השפה שלי על המבטא שלי,. כאשר הם מתבגרים ונישאים פעמים רבות בת זוגן אינה יהודיה, זה לא מטריד אותנו. את מתבוננת בהם והם אמריקאים לכל דבר, הדואליות הזו שמסבכת את חייהם של ההורים, לא חסה על הילדים. יהיה להם קונפליקט קצת ישראלי יותר אמריקאיים, אז מה הם בדיוק?

הפער בין הזהות הישראלית לזהות המהגרים  ונסיון לגשר עליו, ולאחות את הקרע, תובעים אנרגיות רבות.