ציפיות

ציפיות
אמש, השתתפתי בכנס של עמותת "תעצומות". לעמותה הגעתי לפני כשנה וחצי, כאשר הייתי בתחילת דרכי, במסע האישי, שלי, עם "לימפי", הסרטן הפרטי שלי.
כמו רוב פוגשי הסרטן, שמחפשים תשובות, פתרונות, מענה למצוקתם. הגעתי לעמותה, שמציעה מידע, חברה ומסגרת למתמודדים. הגעתי ונשארתי. כיום אני מתנדבת בעמותה ומנסה לסייע ככל יכולתי, כמו רבים אחרים, המבינים את חשיבות קיומו של מקום כזה.
אמש, כמו כל כנס, בו לקחתי חלק, אני מתבוננת באנשים שמגיעים. חלקם באופן חד פעמי, חלקם חוזרים שוב ושוב. רבים מהם נראים שלמים ובריאים. ועל אחדים מהם ניתן לראות את נזקי ההתמודדות.
ברוב מפגשי העמותה, מתארחים רופאים, מטפלים ומבריאים. כל אחד מרתק את המשתתפים, בתחומו הוא.
גם אתמול, צפיתי, מהצד, בבאים, וראיתי איך הם שותים בצמא, כל מילה ומילה, שיצאה מפי המרצים שהתארחו, על הבמה.
כבר מזמן שמתי לב להקשבה יוצאת הדופן, הקיימת בכנסים אלו. יש כאלה, הבאים עם מחברות וכלי כתיבה. וכאלה, התופסים מקום, הכי קרוב לבמה. יש את שואלי השאלות ומקשי הקושיות. ויש את אלה, היושבים מן הצד ומקשיבים בקשב רב.
רובם ככולכם, כך למדתי, מחפשים מזור לבעיה המטרידה את מנוחתם. הם רוצים, נוסחה  להבראתם.
הם באים כדי לשמוע, מה עליהם לעשות, כדי "להתפטר" מהסרטן שלהם ולחזור להיות בריאים. הם רוצים, שמישהו יגיד להם: אם תעשו אחד + שתיים + שלוש עשרה, תבריאו.
להם, ולכל מי שמרגיש כמוהם, רציתי לגלות: י ש  ל י  א ת  ה נ ו ס ח ה !
היא לא נמצאת על שום במה ולא אצל אף רופא, חוקר, או מטפל. היא נמצאת עמוק, עמוק בתוככם. אתם, יצרתם את הסרטן שלכם, בדרך הייחודית שלכם, ורק אתם, יכולים להבריא את עצמכם ממנו.
זה לא אומר, חלילה, שאין צורך להעזר ברופאים, מטפלים ומלווים.
זה אומר, שלאף אחד, אין נוסחה, שמתאימה לכולם ויכולה להניב את אותה תוצאה. ולכן, מי שאומר לכם, שאם תעשו כדברו, תבריאו, אל תאמינו!
כל אחד, שרוצה להבריא, חייב לקחת אחריות על מסע החיפושים, הפרטי, שלו. תרופה שמתאימה לאחד, לא תתאים לאחר.
תוספי תזונה/טיפולים אלטרנטיבים/פעילות פיזית/תרפיסטים ריגשיים, שמתאימים לאחד, לא בהכרח יתאימו לאחר.
על כן, על כל אחד לבנות לעצמו את תמהיל הטיפולים, שנכון עבורו. זו הנוסחה!
איך מגיעים אליה?
זה המסע האמיתי.
לשם כך, על כל אחד, לזהות את התחומים, בהם הוא חזק ויכול לנוע במסע בכוחות עצמו. ואת התחומים, בהם כדאי לו לחפש עזרה.
מסע להבראה מסרטן, הוא מסע רב מימדי. מי שחושב שרק בעזרת טיפול כימותרפי, הוא יבריא את עצמו, ברוב המקרים טועה. אם תעשה כימותרפיה ותמשיך לחיות בסטרס/ לעשן/ לכעוס/ לאכול אוכל לא נכון, עבורך/ לעבוד 20 שעות ביממה וכו', סביר להניח, שהסרטן שלך, גם אם יירדם לתקופה מסויימת, ישוב ויתעורר שוב. על כן יש להתמודד איתו, במספר מישורים. רפואי, תזונתי, תנועתי ובעיקר מנטאלי – ריגשי.
כל פוגש סרטן, כדאי שישאל את עצמו, מה הוא יכול לעשות בכוחות עצמו, ובאיזה תחומים הוא זקוק לעזרה. במקומות שהוא זקוק לעזרה, יש לצאת ולחפש את המדריכים הנכונים עבורו. כאלה שאיתם הוא ירגיש נוח, לנוע במסע, עד שירגיש, שאינו זקוק להם יותר.
זו הנוסחה מדוייקת, להבראה מסרטן, ומאתגרים פיזיולוגים אחרים.
בהצלחה לכם מתמודדים יקרים.
אני כאן למי שזקוק.
רק זיכרו דבר אחד חשוב: אתם גדולים. אתם יכולים. רק תאמינו.