אחרי החגים ? FAST AND FEAST

אחרי החגים - AND FEAST FAST

השנה העברית מזגזגת בין רעב ואכילת-יתר, אם לשפוט לפי מועדי-ישראל המסורתיים.

גם מירוק החטאים בקיום קפדני של תרי"ג מצוות לא מוציא אדם מישראל ידי חובתו אם לא קיים במלואם מצוות אלה:

בראש השנה - משתה כדת וכדין על מנת שנהיה לראש ולא לזנב.

בצום גדליה - לא אוכלים ולא שותים.

ביום כיפור - מענים את הנפש בצום.

בסוכות - ושמחת בחגיך והיית אך שמח בארוחה כיד המלך כל שבעת ימי החג.

בשמחת-תורה - עם ישראל זולל וסובא בין הקפה להקפה.

חודש מרחשוון כשמו כן הוא. חודש מר ללא חג ומועד, ללא צום וללא משתה. אוכלים כרגיל, הרבה. חתונות, מסיבות בר-מצווה ושאר שמחות הכרוכות באכילה.

בחנוכה - שמונה ימים אוכלים בגיל ובשמחה סופגניות ולביבות לרוב.

בעשרה בטבת - צום.

בט"ו בשבט - אוכלים לשובע פירות יבשים שנתברכה בהם ארצנו.

בתענית אסתר - צום.

בפורים - אוכלים אוזני-המן ומתבשמים ביין עד דלא ידע איש את רעהו.

בפסח, הוא חג החרות, שבעה ימים, כולו מצה, וכל המרבה הרי זה משובח.

בחג השבועות - השולחן ערוך בעוגות גבינה ובלינצ'ס כמיטב המסורת.

בשבעה עשר בתמוז - צום.

בתשעה באב - צום.

חודש אלול - כולו סליחות על כל חטאינו לקראת השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה ונזכור דברי חכמים באותו הקשר: "ריבוי האכילה והשתייה מזיקים כמו הרעב והצמא" (דון יצחק אברבנאל),

שכן מצווה הבאה בעבירה מחטיאה את המטרה (מסכת סוכה כ"ט ע"ב).

אם פורתא לא דקתי יצא נשכר מי שהפסיד מספר לא מבוטל של סעודות מצווה שנשמטו, ולהקורא ינעם.