לני ריפנשטאל הבמאית בתקופת השלטון הנאצי

הבמאית השחקנית והצלמת שסרטיה קיבעו אותה בפנתיאון הנאצים.

היא היתה הבמאית החביבה של היטלר וידידתו הטובה.

היתה מחוברת לרייך השלישי בעיקר מאז ההצלחה הגדולה  שנחל סירטה "נצחון הרצון", הסרט תיאר את המפלגה הנאצית של 1934, סרט זה חתם את שמה כבמאית הדגולה של ה-120.

בסירטה העלילתי "שפלה" השתתפו ניצבים צועניים, ממחנות הריכוז, עם תום עבודתם נשלחו למחנות השמדה, ואילו היא לא נקפה אצבע כדי להצילם, ובמקרים אחדים אף זירזה את התהליך. בעדויות אשר העידו התענגה ריפנשטאל לחרוץ גורלות לחיים או למוות.

אחת העדות שימשה ככפילתה בסרט "השפלה" ביקשה היא ממנה ששתי אחיותיה ואחיה יועברו למחנות פחות מסוכנים, פסקה ריפנשטאל רק אחד.

עדה אחרת אם שהתחננה על ברכיה שתחוס על ביתה היחידה, כאשר הגיעה האם למחנה כבר לא ראתה את בתה.
הסרט "יישום עקרונות האידיאולוגיה הנאצית" היה גם הוא סיפור הצלחה, ריפנשטאל היתה ידועה בעיקר בסרטי התעמולה הדוקומנטריים שייצרה.

שמונה סרטים שנעשו בתקופה הנאצית נעשים בבימויה ובהשראתה של ריפנשטאל אשר עבדה בשירות מנגנון התעמולה הנאצית.
היא היתה ארבע שנים בבית סוהר ובמחנות מעצר. היא ראתה את עצמה כקורבן של תקופה, של אב פטריאכלי, של סביבה וחברה שהגבילה נשים, של פקידים נאציים שהערימו מכשולים על דרכה, ושל גבלס שהתנכל לה. וכמובן שאחרי המלחמה נרדפה כמכשפה בימי הביניים.

היא לא רואה את עצמה כנאשמת, בעשרות השנים האחרונות בוקעים מדבריה, אשר נאמרים בפטרונות, ובתחושת עלבון עמוק של מי שנגרם לו עוול.

כאשר ראתה את היטלר נ ואם בשנת 32, תיארה כאילו האדמה נעה תחת רגליה, ונבקעה לשני חלקים, היא ממשיכה הוא היה כריזמטי ובעל קסם רב, וכמעט התאהבה (במטורף עם הקול הצווחני שהכריזמה נוטפת ממנו).יש האומרים שהיא ניסתה לפלרטט אתו, אך היה זה חד צדדי.

כאשר נערכה האולימפיאדה של שנת 36, היו בין הכלואים שחורים שנכלאו במחנות ריכוז ובמחנות שבויים, הגרמנים התייחסוו אליהם בבוז משועשע, בחלקם התעללו בהם, הביטו בהם כאל בעלי חיים אקזוטיים, ממש אטרקציה. המתאגרף השחור הביס את הגרמני מקס שמלינג.

בשנות ה-60 וה-70 צימה ריפנשטאל בסודאן, הצילומים ברובם מעוגנים בעולם הדימויים הפשיסטי, אליה נלווה צלם סודאני הצעיר ממנה שנים רבות.
סנגוריה אומרים שהטילו עליה אשמה, הרבה יותר מאשר הטילו על אחרים, קצינים, משפטנים, רופאים קברניטי תעשייה (והרשימה עוד ארוכה,) חלקם שקעו באלמוניות בורגנית מכובדת.

ריפנשטאל מתוארת כמי שהיתה אמנית נאצית כל חייה, ויש האומרים כי יש הבדל בין יצירותיה בשרות היטלר לבין יצירותיה לאחר המלחמה, העובדה שבכל תקופה אפשר למצוא אלה מאפיינים פשיסטיים.
היא נפטרה בגיל 101, מעולם לא הודתה מעולם לא הודתה במעשיה רוויי הרפש.