מועדים לשמחה אני ממש מועד מרוב שמחה...
איך חגגינו את ראש השנה עם תפוח בדבש, איזה מתיקות של חג היתה לנו, איזה שמחה על שנה חדשה, תקוות והתחלות חדשות. אבל אין מתנות חינם העם היהודי יודע לדאוג שלא ישמח יותר מדי. חיש קל התרגשו עלינו הימים הנוראים כשבשיאם יום כיפור, איזה יצירתיות? שהרי אי אפשר לפתוח שנה חדשה עם חטאים ישנים! צמנו התפללינו ונמחל לנו.
אם חשב איזה גוי שאנחנו נלקה את עצמינו עד זוב דם עם ימים נוראים, טעות בידו, כבר בצאת היום הקדוש הזריזים שבינינו בנו יתד לסוכה אות וסימן שחג נחמד מתקרב...חלף עבר לו בשמחה רינה ודיצה החג הראשון של סוכות והנה אנו בחול של המועד , אנחנו מועדים בשמחה "לאחרי החגים" , עם החאמס, החיזבאללה, הגרעין האיראני, המלחמה בסוריה ושאר ירקות. אבל לפני כל המרעין בישין האלה מגיע לעם היושב בציון עוד חג אחד, נכון? מה קרה, למה לא? אין לאן למהר! בואו נשמח בשמחת תורה ובינתים אני ממש מועד-נופל מרוב שמחה של כל כך הרבה חגים...
חג שמח
וכמו שכתבת היום אחרי החגים עם כל עוולות העולם הערבי ושאר ירקות - מזל שיש קצת חג כדי לשמוח ולצהול.