חינוך הילדים יוצר מבוגרים מפונקים

בתור מי שהייתה אם חד הורית. שלא ידעתי להציב גבולות

והאמנתי בתורתו של המחנך ניל.

ראיתי כמה עיוולתי ושגיתי . הייתי אמא בוסר.



אבל אני רואה את הדור הצעיר. ילדים שלא יודעים גבולות.

לא מעריכים שום דבר. כי הכל בא להם בקלות.



כשהנכד שלי הקיבוצניק, בא לבקר אותי כשגרתי בדירה שכורה.

הוא חיפש את השכן שלי שלמה שראה את שמו על דלת ביתו.

והשאיר לו הודעה: שלמה אני אתן 100 שח וגם אתה תיתן 100 שח

ו........נקנה לסבתא שלי ג'אקוזי...



כאילו זו משאת נפשי.

אגב, גם לא השכן...



והילד הזה, ממש ממש לא מפונק. הוא פשוט חי בחברה כזאת 

ששמה דגש על החומר בעיקר.

איך ניתן לבודד את ילדינו ונכדינו

מההשפעה ההרסנית  של חברה מפונקת,רדודה והישגית,

ששמה דגש על : כוח+ רכוש ויוקרה?





 

קראתי בעניין את התגובה של עפיפונה. נדמה לי שניסיתי לעמוד על נושא אחד בחינוך הילדים, נושא חשוב של הצבת גבולות יחד עם צורך לקבל אחריות, להשתתף. נושא החינוך רחב מאד וטעון טיפול נרחב מאד. אם עוררתי את השאלה מדוע הציבור שלנו, נוער ומבוגרים, נוטה להתבכיין, אולי הנושא באמת חשוב.