הטייסת הראשונה בעולם אמיליה ארהארט שהיתה לאגדה עוד בימי חייה.

כבר בגיל 23 היתה היא הטייסת האמריקאית המפורסמת בכל הזמנים.

היא אחזה במספר שיאי עולם, במהירות טיסות חוצות יבשות, כל זה לא סיפק אותה חייבת היתה להוכיח את עצמה פעם נוספת ואחרונה, למבצע הגדול ביותר של חייה, טיסה מקיפת עולם, הארוכה ביותר שנעשתה עד אז.

אחרי כל טיסה קבלו אותה ההמונים בתרועות , התארחה בבית הלבן, ובמעמד הנשיא הצהירה, אחרי טיסה זו אפרוש ואחיה חיים שקטים ושלווים.
היא צעדה בנחישות לעבר מטוס האלקטרה, עטופה במעים ומשקפת טייסים, טיפסה אל הקוקפיט עם הנווט פרד נונן.

השניים המריאו מקליפורניה הגיעוצ לכל אחת מתחנות הביניים, ועמדו בלוחות הזמנים, ארגנטינה, קניה, הודו, אוסטרליה והאחרונה היתה גיניאה,החדשה, משם המריאו חטיבה ממנה לא שבו.

השדר האחרון נקלט על ידיספינה של משטר החופים ב-2 ביולי 1937 בשעה 8.44 אנחנו טסים חכיוון צפון מזרח, במיכלים נותר דלק לחצי שעה. הקשר אבד באופן סופי לאחר מספר שעול של נסיונות כושלים.
עשר אוניות מלחמה, ו-100 מטוסים לקחו חלק בחיפושים, אך לא נמצאו הגופות ושרידי המטוס.

היום לפני שבעים וחמש שנים נעלמו עקבותיה של הטייסת הסופרת הפמניסטית  והאשה הראשונה אשר חצתה לבדה את הטוקיינוס האטלנטי.

אמיליה נולדה ב-24 ביולי 1897, נעלמה בעת הטיסה ב-2 ביולי 1937, והוכרזה כמתה ב-5 בינואר 1939. ביומן הטיסה כתבה, אם יימצאו ההריסות דעו כי איבדתי את הדרך בסערה במשך שעה.

חוקרים רבים מאמינים שהדלק אזל, יש האומרים שהיא יועדה לטוס, מעל לאיי מרשל על מנת לצלם מתקנים צבאיים יפניים, טרום המלחמה עבור המודיעין מטוסה יורט על ידי מטוסי קרב יפניים והיא והנווט הוצאו להורג , באיי סייפאן. כמובן רבות הן התיאוריותוההשערות אך נטולות כל הוכחות.

ארהארט היתה סופרת מוכשרתששימשה כעורכת תעופה בכתב העת קוסמופיליטן משנת 1928-1930. כתבה מספר לא מבוטל של מאמרים, ופירסמה שני ספרים. היתה היא מפורסמת עוד בחייה, הנסיבות המסתוריות לגבי היעלמותה,בד בבד עם אישיותה שהתאפיינה בבישנות,   עצמאות, קר רוח, התמדה, אומץ לב, וקסם  אישי בכמויות, הניבו לה תהילה ממושכת בתרבות הפופולארית.

מאות ספרים נכתבו על אודות חייה המיסתוריות סביב היעלמותה, שימשה השראה לסופרים רבים המתארים ביוגרפיה המתבססת על האמת, ועד לספרי טיסה המבוססים על פנטזיה.

ממשלת ארצות הברית הוציאה 4 מליון דולר בנסיון לאתרה אך זה היה לשווא.

נתייחס קצת לחייה הפרטיים, היא נישאה ב-27 בפברואר 1931, התייחסה אל נישואיה כשותפות, נישואים פתוחים, במכתב קצר שכתבה לבעלה, זמן קצר לפני נישואיהם, אני מבקשת ממך להבין כי אינך מחוייב לעקרון הנאמנות, של ימי הביניים, וכך גם אני אראה את עצמי קשורה אליך באופן דומה , והיא היתה פמניסטית ולא רק בסיסמאות.

ואנו בנו המין הנשי מצדיעות לך, ואנו אומרות היכן יש עוד נשים כאלה? אכן את מעוררת הערצה והשראה.