מוטקה > בלוגים > הבלוג של אסתי טל > "שלוש אחיות" - מחזה מאת אנטון צ'כוב בנוסח חדש של הבמאי חנן שניר, הוא קומדיה עצובה ומרגשת על כמיהה, על בדידות ואכזבה, על חלוף הזמן ואהבה לא ממומשת. הפקה משותפת ומוצלחת של ת. הקאמרי ות. הבימה

"שלוש אחיות" - מחזה מאת אנטון צ'כוב בנוסח חדש של הבמאי חנן שניר, הוא קומדיה עצובה ומרגשת על כמיהה, על בדידות ואכזבה, על חלוף הזמן ואהבה לא ממומשת. הפקה משותפת ומוצלחת של ת. הקאמרי ות. הבימה

"שלוש אחיות" - מחזה מאת אנטון צ'כוב בנוסח חדש של הבמאי חנן שניר, הוא קומדיה עצובה ומרגשת על כמיהה, על בדידות ואכזבה, על חלוף הזמן ואהבה לא ממומשת. הפקה משותפת  ומוצלחת של ת. הקאמרי ות. הבימה

צילום: ז'ראר אלון

המחזה "שלוש אחיות" זכה למספר רב של פרשנויות, כיוון שראו בו קומדיה וטרגדיה כאחד ועדות כואבת לכמיהה הנצחית לאהבה, ליופי ולמשמעות; הוא נתפס גם ככתב אישום על משוגותיה של הבורגנות הזחוחה, האפטית והנבובה.

המחזה נכתב במקור עבור שלוש בחורות צעירות בשנות העשרים לחייהן. בגרסה העכשווית, המודרנית יותר, שלוש האחיות – ליא קניג, גילה אלמגור, יבגניה דודינה ואחיהן רמי ברוך, כבר אינם כה צעירים. הם מתגוררים בעיירה פרובינציאלית וחולמים זה חמישים שנה להגיע למוסקבה, העיר הגדולה – גן העדן של ילדותם, שם הם מקווים שכל חלומותיהם ומאוויהם יתגשמו.

לדברי הבמאי שניר, שגם תרגם ועיבד את המחזה, האחיות האלה מתקיימות בין העבר המפואר כביכול שנעלם ואיננו, לבין העתיד המדומיין שאינו בר-השגה. ההווה כמעט ואינו קיים. הן לא פועלות בהווה, הן לא יוזמות שינוי, אין להן שום אמביציות בפועל. הן רק מעבירות את הזמן. הדמות היחידה שפועלת בהווה, מתפתחת ומקדמת את המטרות שלה היא נטשה, אשתו של האח אנדריי, שנולדה וחיה בפרובינציה, שיש בה חוכמת רחוב, שבכוחה להשיג את כל מאווייה.

שלוש האחיות וגם אחיהן חסרים כישורי חיים בסיסיים. הם גדלו בבועה חברתית תרבותית, מוגנים על ידי אביהם הגנרל והמסגרת הצבאית שהקיפה אותם, ואין להם את הכלים להתמודד עם נטשה,  לכן הם מרימים ידיים ונכנעים לכל הגחמות של האישה שיודעת מה היא רוצה ופועלת ללא לאות להגשים את מטרותיה.

למרות שהאחיות מרפדות את עצמן באנשי צבא שהם "אינטליגנטים יותר ותרבותיים יותר" לדעתן, מנסות להתפלסף ולצחוק איתם ולעתים גם לקפץ ולרקוד לצלילי המוסיקה שמשמיעים נגני התזמורת הצבאית שמפציעים בסביבתם. כך הן מנסות להתכחש לסבל, לייאוש ולחוסר התקווה.
בזכות משחקם המעולה של צוות השחקנים ברוכי הכישרון ובמיוחד הוותיקים שביניהם – כמו ליא קניג, דבורה קידר, שלמה וישינסקי, אלי בורנשטיין, דב רייזר ועוד - שגילו חיוניות ואנרגיה שופעת, כמו היו בשנות העשרים שלהם, לא שקעתי באווירת הדכדוך שמקרין המחזה ונהניתי מכל רגע. היה זה תיאטרון במיטבו.

צוות המשתתפים:
תרגום, עיבוד, בימוי: חנן שניר
תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב
ניהול מוסיקלי: יוסי בן נון
תנועה: מירי לזר
עוזרת במאי: קארין סיגל

השחקנים:

אולגה –ליא קניג-שטולפר, מאשה – גילה אלמגור-אגמון, אירינה – יבגנייה דודינה, אנדריי – רמי ברוך, נטשה – מאיה מעוז, אנפיסה – דבורה קידר/מרים גבריאלי, טוזנבאך – יגאל שדה, קוליגין – דב רייזר, וירשינין – אלי בורנשטיין, צ'בוטיקין – עזרא דגן, סוליוני – עודד לאופולד, פרפונט – שלמה וישינסקי, רודה – טל וייס, פדוטיק – זיו קלייר/קובי סיזלין.
נגנים: צביקי מורן, שוקי וולפוס, דן ורון, דודו בוך ולואיזה סלומון.

מומלץ ביותר.

ההצגות הבאות:

יום ג 11 ביולי  20:30
יום ד' 12 ביולי  16:30
 
לרכישת כרטיסים: הקאמרי: 03-6262900
 
 
תגובות  0  אהבו 

3180
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

ניסים ונפלאות
בודקת אם אתם עדיין קיימים בעידן הבלבלת הקורונטית. אודליה
לקריאת הפוסט
"לילה בפריז" השאנסונים הגדולים של כל הזמנים
צילום: באדיבות תיאטרון הקאמרי מסע לילי קסום בעיר האורות לצלילי מיטב שיריהם של אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל...
לקריאת הפוסט
תחושת בטן - דרמה משפחתית שעולה על במת תיאטרון הקאמרי
צילום: גבריאל בהרליה. תחושת בטן עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה