סלניי כפר הצ'רקסים

סלניי הוא כפר של איכרים תמימים, ופשוטים, תמימותם והליכותיהם זה אחד ההסברים להצלתם של שלושים ושניים ילדים.

מסע הילדים החל ב12 באפריל 1942 והסתיים ב-16 באוגוסט 1942. הוא תוןכנן לשושה ארבעה ימים אך ארך ליותר מארבעה חודשים, 125 ימים.

הכפר בסלניי לא היה היעד, זו היתה תחנה בדרך, תחנה זו הביאה להצלתם של הילדים, 300 הילדים אשר המשכו במסע נרצחו, בכניסה לכפר טברדה.

הילדים היו חולים, תשושים, וחלקם גוססים, הם היו עירומים רועדים ורעבים.

הסיפר מתחים    כולו עם המצור שהטיל הצבא הגרמני על העיר לנינגרד, ושהביא למותם של 75.0.000 אלף איש, המצור נמשך 872 ימים מספטמבר של שנת 1941 ועד לינואר של שנת 1944.

העיר היתה קפואה, שלג כיסה את הכל, מחסור במזון, בדלק בחימום, גרם למותם של מאות אלפים, זו היתה מטרתו של היטלר בעת שהוטל המצור.

מזכיר המחוז קיבץ אחד עשר זקני הכפר המכובדים,דעת רובם היה שצריך לעזור בהסתרת הילדים,למרות שידעו מה צפיו להם באם יתפסו.הם אמרו המסורת הצ'רקסית אינה מאפשרת לנו לסלק אותם מהכפר.אי אפשר להתעלם מאדם הנמצא בצרה כל שכן ילד.ולא חשוב מאיזה דת או לאום הוא.

ניגשו הנשים לילדים חיבקו אותם, והרגיעו, לא יקרה לכם שום דבר רע, הנשים הזקנים והילדים בכו.

הם נרשמו והוצגו במזכירות הכפר כבנים ובנות של המשפחות שאימצו אותן פרמלית.

לנינגרד היתה עיר יפהפיה, נהרסה ברובה הגדול, המצור היה כבד,   הגרמנים לא הצליחו ילכבווש את העיר הנצורה, גבורתם של תושבי העיר היוותה סמל לנחישות הסובייטית, להילחם עד האיש האחרון ולנצח את האוייב הנאצי, במלחמה הפטריוטית הגדולה.

המבוגרים לקחו כל משפחה ילד אחד לביתם, למרות שהגרמנים חשדו, שישנם ילדים יהודים בכפר, סרקו שוב ושוב ולא מצאו דבר.

אנשים אציליים אלו אפילו לא חשבו שמן הראוי להעניק להם הכרה כמצילים, שני אנשים מתוכם קבלו את תואר חסידי אומות העולם. זו היתה האנושיות והחמלה הנעלה במיטבה.
שאפו לאנשים האציליים , אשר ראוי לכבדם ולהזכירם ולא רק ביום הזכרון ולאמהות הגבורות הללו.
הוקמה אנדרטה לאמא צ'רקסה בסנט פטרבורג, (לנינגרד) מברונזה עליה כתוב אמא מצילה המסמלת את אמא צ'רקסה.