שרה אהרונסון

נולדה בזכרון יעקב, החמישית מבין ששה ילדים, הוריה הגיעו מרומניה.

דברה שפות רבות, למדה אגרונומיה ובוטניקה, ססיעה לאחיה אהרון בחווה האגרונומית שבעתלית.

היא נישאה לסוחר יהודי אמיד, חייתה בקושטא פחות משנה, נישואיה לא צלחו וחזרה ארצה.

היא נסעה במשך שלושה שבועות, בקרונות מלאים, ראתה איך הטורקים מענים והורגים את הארמנים, הדבר זיעזע אותה, היא החלה בעקבות זה להזדהות עם הבריטים, החלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את א"י מידי הטורקים.

ארגון ניל"י הוקם בידי אחיה אהרון ואבשלום פיינברג, והיה לארגון הגדול ביותר במזרח התיכון.

כאשר אבשלום נהרג בידי בדואים, ואהרון הגיחע למצרים ניהלה שרה עם לישינסקי את פעולותיה של רשת הריגול, העבירה מידע לסוכנים בריטיים, המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול קטנה בריטית,
 בשם "מנגם".

בסתו של 1917 אחת מיונות הדואר    שנשלחה נתפסה בביתו של אחמד בק בקיסריה, אז החלו לחשוד בקיומה של קבוצת ריגול של רשת יהודית.

הטורקים תפסו את שרה אחיה וכל חברי ני"לי מלבד לישנקי שהצליח להמלט.

שלושה ארבעה ימים הם עינו את שרה, אך היא לא גילתה דבר מסודות הארגון לטורקים. כאשר בקשו להעבירה לנצרת, במטרה לתלותה בדמשק, בקשה שרה להתקלח ולהחליף בגדים, כדי להימנע מעינויים נוספים,ף ניסתה להתאבד ונפצעה אנושות, היא בקשה מד"ר הלל יפה, לזרז את מותה, שלושה ימים לאחר מכן נפטרה.

על מצבתה רשום רק שמה.

היא הונצחה בבית שבו גרה, המספר את תולדות מחתרת ני"לי שהפך למוזיאון.

אכן גיבורה אמיתית.