מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > כמה קל לטבוע בחוף התמים שלא מכירים

כמה קל לטבוע בחוף התמים שלא מכירים

כמה קל לטבוע בחוף התמים שלא מכירים

האסון שבו טבע הזמר והיוצר מעלה שוב ושוב  את ההתיחסות של הציבור לאיסורים .
חוף ים שקט לכאורה מזמין את הרוחצים להיכנס ולטבול במימיו. 
חוף שקט אולם הדגלים בסביבה מרמזים שהוא מסוכן.. הוא מסוכן בגלל הבורות והזרמים החזקים  הסוחפים ללב ים.
כך קרה לפני מספר ימים. שתי ילדות קטנות ניכנסו למים למרות האזהרות וניסחפו עם הזרם לעבר הבור.
מזלם של הילדות שמישהוא  ראה וקפץ למים להציל אותן הוא הצליח בשארית כוחותיו לאחוז אותן מעל פני המים  אולם הוא עצמו  טבע.
הדגלים  הזהירו כי החוף אסור לרחצה.  ומישהוא אשם שהילדות ניכנסו למים. האסון הזה  שבו קיפח את חייו הזמר והיוצר ילווה את הורי הילדות  כל חייהם.
הארוע הזה הזכיר לי ארוע דומה שקרה לפני ...60 שנה. טיילתי עם חבר לאורך שפת הים כשקבוצת אנשים  עומדת וצופה  לקריאות עזרה של גבר שהרים ידיים וקרא לעזרה.  היה ניכר שכוחותיו אזלו והוא שקע מידי פעם ועלה כשהוא מנפנף בקושי ביד אחת.
החוף היה מוכר לי חוף גורדון האסור לרחצה בגלל הבורות והזרמים. . ראיתי 5 גברברים שקפצו למים ובלי היסוס קפצתי למים גם אני וגם ידידי. . עכשיו אנחנו 7 צעירים ששוחים ודוחפים את הגבר הטובע. . המשימה הייתה קשה בגלל הזרמים החזקים. כעבור מספר דקות מצאתי את עצמי לבד עם הטובע. יתר הצעירים נטשו אחד אחר השני  לאחר שתש כוחם. . במשך דקות ארוכות המשכתי לדחוף את הטובע לעבר החוף. . לפתע הרגשתי את הקרקע בקצה אצבעותי. במאמץ עילאי הרמתי את הבחור וצעדתי כמה עשרות צעדים חש שרגלי קורסות.  רק אז רצו לקראתי בחורים ונטלו את הטובע והשיבו אותו לחיים. המשכתי לשבת במים מבלי שף אחד ידע כי רגלי כשלו ולא יכולתי לעמוד. תוצאה של עבודת הרגלים והמאמץ.
לבחור הטובע היה מזל שניקלעתי באקראי לאזור  . יוצא יחידת הנחיתה של חיל הים. אימוני שחיה עם בגדים ורובה שחייב להיות באויר. . חתירה בסירת משוטים גדולה  במשך שעות. ועוד פעם שחיה וריצה וטיפוס על מבנים ושחיה וחתירה עד צאת הנשמה. לא פלא שיכולתי לים למרות שאפסו כוחותי..
ועצה לכל מי שניקלע לאזור שהוא תחום אסור לשחיה. ל א  ל ה י כ נ ס. זה מסוכן.. הזרמים יוצרים בורות  לעיתים הם קרובים לחוף. ואם כבר חטאתם וניכנסתם לצרה, שחו  עם הזרם  ועקפו את האזור מסביב.  אסור  להילחם בזרם .
 

תגובות  8  אהבו 

792
ליעקב,

צל"ש על מעשך, באמת. דבריך כה נכונים. רק הרשה לי לתקן על פי דעתי. לא יכולת לים, יכולת עם הים.

כל שנגדו - סביר שאינו.



 
לא יודעת איך הורים נותנים לילדים ללכת לבד, שלשום ראיתי ילדה כבת שנתיים הולכת לבד, ומצאתי את עצמי קוראת בקול, כמו כרוז: "של מי הילדה הזו? של מי הילדה הזו?", ושאלתי כל אישה צעירה שראיתי באיזו...
לא יודעת איך הורים נותנים לילדים ללכת לבד,

שלשום ראיתי ילדה כבת שנתיים הולכת לבד, ומצאתי את עצמי קוראת בקול, כמו כרוז: "של מי הילדה הזו? של מי הילדה הזו?", ושאלתי כל אישה צעירה שראיתי באיזור...עד שהילדה אתרה את אמהּ..באחת החנויות...
לעמיר תודה על ההארה. העיקר שהכוונה הובנה. גברתי על המיכשולים בגלל הכישורים שניקנו בזעה ואימונים מפרכים. זה לא מיקרה יחיד שהצלתי מטביעה בטוחה. . במיקרה אחר ראיתי ילד בן 8 ניסחף בים ואנשים עמדו וצרחו ...
לעמיר

תודה על ההארה. העיקר שהכוונה הובנה. גברתי על המיכשולים בגלל הכישורים שניקנו בזעה ואימונים מפרכים.

זה לא מיקרה יחיד שהצלתי מטביעה בטוחה. . במיקרה אחר ראיתי ילד בן 8 ניסחף בים ואנשים עמדו וצרחו ואף אחד  לא העז לקפוץ ולהציל. . הגעתי לים ברגע הנכון וקפצתי לים והצלתי אל הילד ושחיתי איתו לחוף.. לא מאשים אנשים שפוחדים.לשחות ןלהציל.  הם עצמם יכולים לטבוע.
לעליזה

הורים מאבדים לעיתים את הצפון. ראינו כיצד הורים שוכחים ילדים למות במכוניות  נעולות

אני מתאר לעצמי את ההורים של הילדות בנות השש שהציל. הם ישאו את הכאב הזה כל חייהם.
היי יעקב. אתה צודק שאינך מאשים את אלה שרק זועקים. ולא קופצים לים. הייתי גם עדה למקרים של  איבוד שיווי משקל בים אבל בים המלח. ושם לפי מה שהבנתי די בבליעה קטנה של מים  או מים שנכנסים לעיניי...
היי יעקב.

אתה צודק שאינך מאשים את אלה שרק זועקים. ולא קופצים לים.

הייתי גם עדה למקרים של  איבוד שיווי משקל בים אבל בים המלח. ושם לפי מה שהבנתי

די בבליעה קטנה של מים  או מים שנכנסים לעיניים ושם אמור להסתיים החיים.

וכשאני ראיתי אז לא שמעו ממני צעקה אלא רק פתחתי זוג עיניים. ומזל שזאת ששוחחתי איתה

היא היתה בעלת תושיה. היא זאת שחילצה את האיש ( במקרה אחד. במקרה אחר אנשים שהיו בסביבה הקרובה)

והמציל היכן הוא? בבודקה. כעת אני כותבת עם חיוך אבל אז, אז זה לא היה מחוייך בכלל.
גרשון . . . המציל נפש כאילו קיים עולם מלא.  עשית מעשה גדול. מה גם שסיכנת את עצמך. כילדים היינו בקייטנה בנווה ים. רחצנו להנאתנו, פתאום הים השתגע, "החליף כיוון",  סחף בעוצמה פרא...
גרשון . . .

המציל נפש כאילו קיים עולם מלא.  עשית מעשה גדול. מה גם שסיכנת את עצמך.



כילדים היינו בקייטנה בנווה ים. רחצנו להנאתנו, פתאום הים השתגע, "החליף כיוון", 

סחף בעוצמה פראית אל עבר העומק. אני זוכרת ילדים כבני 10 מתרחקים בין הגלים, צורחים וזועקים.

פחד אלוהים.

מדריך מבוגר שהיה איתנו, נאבק, הוציא אותם אחד אחד. ממש הציל נפשות. 

לא הייתי במיים עמוקים, ועדיין הייתי זקוקה לעזרת המדריכה, ללכת נגד הזרם הסוחף.





 
לגילה ים המלח זה סיםור אחר. מי ששוכב על הגב ומתהפך קשה לו לחזור למצבו הקודם. בים המלח לא טובעים אלא נחנקים בים התיכון המצב שונה. למי שאינו יודע לשחות אסור להתרחק מהחוף ביחוד בעונה זו של בין המצרים ש...
לגילה

ים המלח זה סיםור אחר. מי ששוכב על הגב ומתהפך קשה לו לחזור למצבו הקודם. בים המלח לא טובעים אלא נחנקים

בים התיכון המצב שונה. למי שאינו יודע לשחות אסור להתרחק מהחוף ביחוד בעונה זו של בין המצרים שחל כשלושה שבועות עד לתשעה באב שבו חרבו שני בתי המיקדש. .

בימים אלה הים סוער ומסוכן  ולכן חייבים לשמור על הילדים ולהרחיקם מהחוף
לאראלה השתמשתי לא פעם במונח הים הוא אכזר. אכן הים אכזר ביחוד בעונה זו של בין המצרים  שמוגדר אצלנו היהודים מהבקעת בית המיקדש  עד 3 שבועות לאחר מכן עם שריפת בית המיקדש או יותר נכון הריסת 2 בת...
לאראלה

השתמשתי לא פעם במונח הים הוא אכזר. אכן הים אכזר ביחוד בעונה זו של בין המצרים  שמוגדר אצלנו היהודים מהבקעת בית המיקדש  עד 3 שבועות לאחר מכן עם שריפת בית המיקדש או יותר נכון הריסת 2 בתי המיקדש שנהרסו בתאריך זהה  ב-9 באב.

בימים של בין המצרים חל שינוי בהתנהגות הים והוא סוער  ומסוכן ומוטב לשמור מרחק בתקופה זו.

ילדים טבעו בבריכות וגם בגיגיות ולכן חייבים לשמור עליהם באופן רציף. סיפור הטביעה של גוטמן מאשש את האזהרה. מישהוא פישל בשמירה על שתי הידות בנות השש   וגוטמן9 שילם על כך בחייו
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה