רוצה לזכות בזוג כרטיסים לסרט חדש?

שלום ערבה,

בצעירותי כאשר הייתי בתקופת חיפוש זוגיות, באחד הטיולים הכרתי בחור חמוד, יפה תואר, חכם.

הקליק ביננו היה מיידי והאהבה פרחה ביננו.

הקשר התקיים תקופה מסויימת בסתר עד שאזרתי אומץ וסיפרתי להורי.

השאלה הראשונה שענייני אותם הייתה מאיזו עדה הוא. ידעתי שזה חשוב להם אבל לא תארתי לעצמי עד כמה. הבחור היה מהעדה התימנית.

בשום פני ואופן לא הסכימו לפגוש בו ועשו הכל כדי להפריד ביני לבינו בלי להכיר אותו בכלל.

כיוון שזו היתה אהבת בוסר ראשונה שלי, לא ידעתי איך להתמודד עם ההתנגדות שלהם.

הייתי בצער גדול על אי הסכמתם לקשר ביננו ונאלצתי להיפרד מהבחור אל אף אהבתי אליו.

האהבה הזו נחרטה עמוק בליבי ובזכרוני וליוותה אותי הרבה שנים.

 

ממש הבוקר זה קרה.

הייתי בהליכת הבוקר היומית שלי .

לפתע שמעתי מישהו מדבר לי בעברית מעט עילגת.

זה היה מנקה רחובות אלמוני אשר לתדהמתי הציע לי זוג נעליים במצב די טוב (כמובן בחינם ) והדבר החשוב יותר עם חיוך מקסים.

לאחר שהתאוששתי מעט , הודיתי לו , חייכתי אליו  , אחלתי לו יום טוב ובריאות שלמה והמשכתי בדרכי.

בלי הנעליים אולם עם תחושה נהדרת של חיבור למנקה זה שהעניק לי משהו הרבה יותר חשוב מאשר זוג נעליים.

סיפור קטן  -  חיבור גדול / אילה פלג  קבוצת חולון בת-ים

 

 

התנדבתי במועדון קשישים במסגרת "יש עם מי לדבר". נהגתי להתקשר למספר קשישים אחת לשבוע לשיחת חולין.  לא היכרתי אישית את האנשים אתם שוחחתי. היתה הרגשה נהדרת לשמוע את השמחה שלהם כשהיו שומעים אותי. היו מקרים רבים בהם אמרו לי , כי זה יומיים לא דיברו עם אף אדם.

 

באותה תקופה למדתי ספרדית ותוך כדי  שיחה עם אחת מ"לקוחותי" הבנתי שהיא דוברת ספרדית וביקשתי ממנה אם היא יכולה לתרגם לי שיר שאהבתי לשמוע.  קבענו פגישה בביתה. הבאתי את הדיסק והשמעתי לה את השיר "דוס גארדניאס פארה טי" (שתי גארדניות (פרח) בשבילך). 

 

האשה,  בת 85,  פרצה בבכי. נדהמתי . הרגשתי מבוכה. משנרגעה סיפרה לי כי כשהיתה בת 15, בעיירה בדרום ספרד, היה לה שכן, בחור צעיר בן 17, יפה תואר, והם התאהבו עד כלות.   הוא היה נוהג לשיר לה את השיר הזה. הוריה ששמו לב ליחסים המתרקמים ביניהם, נחרדו, כי הבחור היה נוצרי. היא לא רצתה להיפרד ממנו, והם, כדי "להצילה מציפורני הערל" עזבו את ספרד בפתאומיות ועלו לארץ.

 

באמצעות השיר הזה יצרנו בינינו קשר נחמד ונהגנו להיפגש לעתים קרובות ולא רק בטלפון.  

תודה, אילה פלג   (באתר קבוצת חולון בת-ים איילת השחר )

זה ארע לפני כ 20 שנה. בן זקוני בגר, היום האהוב שלי בן 38, והחליט לצאת לרשות עצמו. למרות שדובר על כך והיה צפוי קיבלתי את זה קשה. נשארתי לבד וידעתי שאני צריכה לעשות מעשה,  החלטתי להשכיר יחידה מהבית. ילדי ניסו להזהיר אותי. את לא יודעת עם מי את מסתבכת, יהיו לך רק בעיות מזה ועוד.... לא שהיתי להזהרות ופרסמתי מודעה במקומון (כך עשו באותם ימים). היו הרבה פניות  אנשים באו ואני התלבטתי. ואז הגיע טלפון ממתווך שאמר שהוא עושה זאת בלא תמורה. הם זוג מקסים חברים של בנו. לא רוצים להשכיר להם. למה תמהתי מה לא בסדר איתם?  הם אתיופים.  היום אפילו לי זה נשמע מוזר אבל אז זה היה כך כנראה. הזוג המקסים גרו אצלי שנתיים. ישראלים  יפים. היא למדה הוראת לשון והוא היה בצבא קבע.שקטים, תרבותיים אוהבים כמו זוג יונים. מדי פעם אני פוגשת אותה בסופר עם בנותיה ואנחנו מתחבקות ומתעדכנות. 

זהו סיפור אמיתי, אם כי ממרחק הזמן הוא נשמע כמו סיפור אגדה או איזה סרט רומנטי. הכול התחיל מ'מתנה' וכלל הרבה מתנות.

הפלגתי במיכלית נפט במשך ארבעה ימים  לאיזה מקום מסתור, שם הטעינו את האוניה בנפט כדי להעבירו למקור בלתי ידוע (לציבור). היה לי שבוע חופש. החלטתי להפליג ברחפת לאיים היווניים: אגינה, פורוס והידרה. הייתי עם חברה, שהפרגון איננו בדיוק הצד החזק שלה. כשהגענו לאי פורוס, ראינו רק חול רך וים כחול בוהק. לא הרחק מהחוף עגנה לה ספינה. איש לא היה עליה.



לפתע הגיע לחוף גבר צעיר, חסון, יפה תואר. שיער בלונדיני. פנים מסותתים. אוחז מזוודה כבד בידיו. הוא התיישב על החול. בהה סביבו. התיישבנו, אני וחברתי לא הרחק ממנו וחשבנו איך לפתוח איתו בשיחה. שוחחנו בקול רם בעברית והגבר לא הגיב, לא צחק ולא חייך. ישב כפסל. ניסינו לצחוק בקול רם, להתעמל על החוף. כלום. רק כשהתיישבתי והוצאתי סיגריה מהתיק, לפתע שלף הגבר מצית מכיסו והדליק את הסיגריה שלי. משיחה איתו באנגלית עילגת שהייתה שגורה בפיו, הסתבר שהוא סטודנט לאריכיאולוגיה מאיזו עיר קטנה בגרמניה שהחליט לנפוש בדד באי שאליו נקלענו. רציתי להמשיך את הסיור איתו, אך חברתי עמדה על כך שעלינו להמשיך לאי הידרה, כפי שקבענו מראש (למרות שאני הזמנתי אותה לטיול שלא עלה לה פרוטה).

קבעתי להיפגש עם הגבר כעבור יומיים בבית מלון באתונה. לא הייתי בטוחה שיגיע. למרבה הפלא, הבחור ניצב בלובי במלוא פארו. נראה כמו אליל שרואים רק בסרטי הקולנע. בילינו לילה קסום. קשה היה לנו להיפרד, אך הייתי צריכה לחזור עם האניה שאיתה הגעתי ליוון לארץ. החלפנו כתובות וטלפונים. המחשב היה אז בחיתוליו. חליפת המכתבים בינינו נמשכה מספר חודשים. הבחנתי שהגבר נעזר במילון כדי לכתוב לי באנגלית. הוא הזמין אותי להגיע אליו לגרמניה. אימי קיבלה כמעט שבץ. גרמני היה עבורה 'סדין אדום'. הבחור נראה לי עדין נפש, רוחני, אחד שמתעניין באומנות וביופי ואוהב באמת ובתמים. לו הייתי יכולה לנהל איתו שיחה חופשית באנגלית הייתי מקבלת את הזמנתו, אך לנסוע למרחקים עם מילון אנגלי-גרמני נראה לי משימה כבדה מדי עבורי לפני שנים. בצער רב החלטתי להפסיק ולכתוב. החיים המשיכו ואך אותו לילה קסום נצרב בזיכרוני ועד היום עולות בי לעתים מחשבות, מה היה קורה אילו הייתי נענית להזמנתו ומגיעה לגרמניה. מה שמנחם אותי זוהי העובדה שהכול היה בחירה שלי. בזמנו זו נראתה לי הבחירה המתאימה ביותר. אולי הייתה זו החמצה. לעולם לא אדע.  אסתי