עם הנכדים (דילמות במשפחה)

לסימה



הפעם הגזמת. בני כמה הנכדים, שסיפורינו יענינו אותם? אולי הם יענינוו אותנו, אך סביר



שלא את נכנדינו. זו הכללה, אך יוצאי הכלל מתוכה, כה קטנה כמותם. חבל על המשימה,



כתבי אחרת, היא לא לכבודך, ולא לכבודנו - אם שכל היננו.



 

לסימה,



סליחה שלא היגבתי לך, רק עכשיו קראתי את תגובתך לי. את יכולה להתעצבן כרצונך. רצוי שתדעי 



ותפנימי, שדעתך אינה היחידה בעולם. תגובתי אליך, היתה מנסיון חיי, ומנסיונם של רבים מחברי.



שימחי שאצלך הדברים שונים לטובה. לצערי הרבה מאד ילדים ונכדים, אינם מתענינים בסיפורי



קרוביהם המבוגרים, אלא רק בכספם, או איך אפשר לנצלם. אני חושב שרבים מאיתנו, מקנאים



במצבך, בהקשר לנושא.



אשמח לקרוא תגובות של אחרים, שיאמרו שאני טועה. לצערי אני מכיר רק מעטים כאלה אישית.



 

לסימה שלום.

הפעם אני פונה אל עמיר: תגובתך לדבריה של סימה גורמת לי  לענות לך.

כנראה שבחוג מכרי יש בעלי  נסיון-חיים שונה מנסיונך...

לא זכיתי לגדול  עם וליד סבתות וסבים (הם  הושמדו  באירופה)...אבל אנו, ילדי  המשפחה שמענו , הכרנו וגם  אהבנו לשמוע את סיפורי  הורינו,  על משפחותיהם ועל  הבתים בהם  גדלו וחיו.

ועכשו, שזכיתי בגילי הרם,  בילדדי בנכדי  ולבניני.... הם  נהנים מסיפורי על  חיי, ועל הסביבה והאנשים  שאיתם  גדלנו.

לא פעם  הם  משוים  את סיפורינו  לדברים  שהם  לומדים  בביה"ס (על  הזמנים  של הקמת המדינה, ולפני כן).

לכן  אני  מרוצה ומעריכה את  תוכנית  הלימודים  "שורשים",  על  תולדות  משפחות  הילדים.

הפגישות  המשפחתיות  שלנו כוללות לא פעם  סיפורים של  פעם  ושל עכשיו.  ולדעתי זו דרך  נוספת  ללימוד  והערכת המסורת, המורשת וההיסטוריה  שלנו (גם  הפרטית  וגם  הלאומית)..                       ובפתרון  משותף של  חידוני "טריוויה" הם  נהניםוגם  גאים מידיעותי  ומזכרונותי על  אותם  ימים!!!  

 ונדמה  לי  שזה סוד  האושר  של אמא-סבתא- סבתא-רבתא   בת ה-85 !!

       כל  אחד  זכאי  לדעותיו,    ואני  מברכת  על  שאני  זוכה  בנחת  מבני  משפחתי.

שבת  שלום  לכם, סימה  ועמיר  מעליזה

לעליזה,



תודה. כיף לקרוא ולדעת. לוואי ואצל כולם היה רצון משפחתי כזה של ידיעה, מלבד כמובן,



תהליכים כשואה. תבורך משפחתך.



 

לעמיר,  

רוב  תודות  על  ברכותיך !

מאחלת  לך  בריאות  טובה , שלווה והמון  נחת .   



שבת שלום  וסוף שבוע  נעים            מעליזה

סימה אני מבין שכל הסבתות סופרות ימים שעות דקות ושניות לגמר החופש ..לשחרור בכבודמצו שמונה   שנכפה עליהן...

מאוד מבין..  קבלתן למשמורת ...יצורים חמודים  ..

שלמדו מהוריהם..שסיור  קניות בקניונים ולא משנה..היכן הוא צורת חיים ..מציע לך   לשלוח את כולם לסדרת חינוך ..כיצד היה בתקופת הצנע ..אבל קודם יש להשבית  לכולם  למספרשעות בכל יום  לכולם את הניידים. .ראשון ראשון לעצמך להם והוריהם ילדיך ..בהצלחה