אסון המטוס "הסודי" באזור חוף זיקים

מטוס מדגם ראפיד צילום :אתר חיל האוויר
אסון המטוס "הסודי" באזור חוף זיקים
ב-18 בדצמבר 1950 התרסק בחוף אשקלון - בקרבת קיבוץ זיקים צפונית לעזה מטוס סיור של חייל האוויר הישראלי. כל שמונת נוסעיו, כולל הטייס ניספו. גופתו של אחד הנוסעים יעקב אבזץ' מקיבוץ רמת יוחנן לא נמצאה עד היום. אסון המטוס הוצנע והושכח לאורך שנים, יש אומרים במכוון, ורק מתי מעט יודעים על התרחשותו
מאת :אלי אלון / יום ראשון 06 אוגוסט 2017 12:05
תוך עיון בארכיון עיתונות ישן בחיפוש אחר חומר בנושא מסוים, צצה לנגד עיני באקראי, ידיעה שפורסמה בעיתון דבר ביום שישי 22 בדצמבר 1950 תחת הכותרת "שמונה חיילים נספו בתאונת מטוס". וזו לשון הידיעה: "דובר צה"ל הודיע בצער כי מטוס של חיל-האוויר, שהיה בתפקיד סיור ביום ב' - 18 בדצמבר, לא חזר לבסיסו. שברי המטוס נמצאו למחרת יום ג' על חוף הים ליד זיקים בשפלה. נעדרים שמונה חיילים, כולל הטייס. הודעות על כך נשלחו למשפחות".
הידיעה הזו משכה תשומת ליבי ועוררה סקרנותי, שכן מעולם לא שמעתי על מטוס סיור של חיל-האוויר שהתרסק בשנת 1950 בחוף זיקים וכל שמונת נוסעיו נספו. הסקרנות הביאה אותי לנבור בארכיונים ולחפש מידע על-אודות אסון תעופה לא ידוע. חשוב להדגיש, מדובר באסון בו קיפחו חייהם שמונה איש -אסון כבד, ללא ספק, ולמרות זאת אין כמעט חומרים ומידע בארכיונים על האסון ועל נסיבות התרחשותו וגם בחלוף קרוב ל-70 שנה מאז התרחש אסון תעופה זה רב הנסתר בו. ימים ספורים לאחר "אסון המטוס בזיקים, הודיע חיל-האוויר לעיתונאים כי המטוס היה בטיסה שגרתית וכי הערכה היא כי הסיבה לנפילת המטוס היא תקלה טכנית והמטוס נפל לים בטרם הספיק האלחוטאי להודיע לבסיס על הקלקול. במקביל פורסמה בעיתונות המצרית ימים ספורים לאחר תאונת המטוס כי "מטוס ציוני טס בשבוע שעבר מעל עזה נורו עליו יריות מתותחים אנטי אוויריים והמטוס נעלם". אביגדור שחן, היסטוריון העוסק בהתפתחותו של חיל-האוויר ובחקר תולדות החיל, אומר לי כי חקר את סיפור אסון המטוס בחוף אשקלון זיקים ולדבריו הגורם להתרסקות המטוס נותר בגדר תעלומה עד עצם היום הזה. האם נורתה עליו אש פתע על-ידי המצרים כאשר היה בקרבת הגבול או שהנמיך טוס ומסיבה כלשהי התרסק.
הידיעה על תאונת המטוס שהתרחשה כאמור ב-18.12.50 פורסמה בעיתונות הישראלית לראשונה, ביום שישי 22 בדצמבר, 1950 שלוש יממות לאחר התרחשותה. ההסבר שנתן צה"ל כפי שמופיע בעיתונות דאז, לאיחור בדיווח התקשורתי על אסון המטוס בזיקים היה הצורך להודיע על האסון לכל המשפחות הרוגי המטוס. אבל ייתכן שהיו סיבות אחרות לעיכוב בפרסום הידיעה. דבר התאונה והלוויות הנספים פורסם בעיתונות הישראלית במשך יומיים-שלושה לאחר שהוחזרו הגופות, אולם לאחר מכן נעלם כמעט לגמרי סיפור התאונה הקשה מעל דפי העיתונות וצלל בתהום השכחה. 99 אחוז מקרב הציבור כך אני מעריך לא יודע ולא שמע על תאונה מטוס זו בה קיפחו חייהם 8 איש
.
סיפור אסון המטוס
ביום שני בתאריך 18 בדצמבר 1950 בסביבות השעה 10 בבוקר, המריא מבסיס חיל-האוויר, בשפלה הדרומית, מטוס סיור מדגם "רפיד" שהשתייך לטייסת 100. על הטייס הוטל לערוך סיור בגבול הדרומי וככל הנראה היה אמור להגיע לאילת. על המטוס היו שמונה איש: הטייס סג"ם, מאיר חופשי מכפר יהושע. סרן יצחק קיבוביץ', קצין סיור מוטס מרחובות. ושישה סמלים בוגרי בית הספר למ"כים של הנח"ל: סמל יעקב אבזיץ' מקיבוץ רמת יוחנן, סמל מרדכי ארזי מכפר יהושע,סמל שלמה יסקולקה מתל אביב, סמל צבי יתום מקיבוץ מעברות, סמל דוד רפופורט מהישוב גן חפר, וסמל עוזי שננסקי (שנאן) מקיבוץ אפיקים. (עוזי היה בנו של סגן מפקד הפלמ"ח גיורא שאנן)
המטוס טס על-פי הערכה מעל אזור בית ג'וברין, וסייר במרחבי הנגב. הוא נראה לאחרונה ביום ב'( 18.12.50) בשעה 11:30 לפני הצהריים בקרבת חוף קיבוץ זיקים, שעה וחצי לאחר שהמריא. קיבוץ זה לא היה במסלולו המתוכנן של המטוס. לאחר שאבד הקשר עם המטוס והוא לא הגיע ליעדו נערך מסע חיפושים אחריו שכלל סיורי מטוסים. למחרת היום ביום ג' ב-19 בדצמבר 1950 גילה מטוס סיור את שברי המטוס האבוד באזור חוף זיקים. בנוסף לסיורים אוויריים נערכו חיפושים קרקעיים במרחבי הנגב וחוף אשקלון, בהם נטלו חלק חיילים מבית הספר למ"כים של הנח"ל ויחידות צה"ל נוספות וכן תושבי קיבוצים בסביבה זיקים, יד מרדכי, כרמיה, ארז ועוד. אולם החיפושים לא העלו דבר ואיש מבין שמונת הנוסעים במטוס לא אותר.
במקביל התברר לצה"ל כי המטוס נפל לים בקרבת הגבול המצרי חיילים מצריים הבחינו במטוס הנופל והגיעו אל שבריו זמן קצר לאחר הנפילה והוציאו את גוויות הנוסעים מבין שברי המטוס. כעבור ימים ספורים הועברו 6 גופות נוסעי המטוס לידי צה"ל.(2 גופות נעדרו באותה עת א.א) על-פי דיווחי העיתונות הישראלית דאז, טקס העברת הגופות היה רשמי. משמר כבוד מצרי ליווה את הארונות חללי צה"ל וזרי פרחים של הצבא המצרי הונחו על הארונות. אני מציין דיווח זה שפורסם בעיתונות הישראלית איני אחראי על אמינותו. 6 הגופות שהועברו על-ידי המצרים היו של: סגן משנה מאיר חפשי, הסייר–סרן יצחק קיבוביץ', סמל מרדכי ארזי, סמל שלמה יסקולקה, סמל צבי יתום, סמל דוד רפפורט.
מספר שבועות לאחר נפילת המטוס התגלתה על-ידי חיל-הים גופה שביעית מהרוגי האסון של סמל עוזי שננסקי היא זוהתה בבית חולים של צה"ל. גופתו של סמל יעקב אבזץ' לא נמצאה עד היום
.
שמות הנספים וסיפור חייהם
ביום ראשון 24.12.50 נערכו בשורה של בתי עלמין ברחבי הארץ הלוויתם של שישה מהרוגי אסון המטוס שנפל באזור חוף זיקים. תופעה מעניינת שעליה דיווחה העיתונות דאז שבחלק מההלוויות מבין הזרים שהונחו על הקברים "בלטו זרי פרחים מטעם הצבא המצרי ועליהם כתובות בערבית " אני מצטט דיווח של העיתונות דאז שסיקרה את ההלוויות. אינני אחראי לאמינות הדיווח.אבל בהנחה שהדיווח הוא דיווח אמת זו תופעה מעניינת שראויה לציון.
סרן יצחק קיבוביץ' - הלוויתו של סרן יצחק (איצה) קיבוביץ' יצאה בשעה 3 אחר-הצהריים מבית ההלוויות ברחוב מנוחה ונחלה בעיר בה נולד וגדל רחובות. קהל רב השתתף בהלוויה ובין המלווים היה אלוף פיקוד הדרום האלוף משה דיין. מסע ההלוויה עבר ליד בית הכנסת הראשי הגדול בעיר ברחוב יעקב, שם הספידו רב העיר הרב צ.י מלצר. סרן .יצחק קיבוביץ' הובא לקבורה בבית העלמין הישן של רחובות ונטמן ליד קבר אחיו שלמה שנפל במלחמת השחרור בנגב ב-11.1.1948. ליד הקבר הפתוח הספידו נרגשות את יצחק רב סרן מצה"ל ואמו רבקה קיבוביץ, הונחו זרי פרחים. הסבא צבי פליישמן אמר קדיש,
יצחק קיבוביץ' הוא בן למשפחת ותיקי וראשוני רחובות. הוא נולד ב-23.3.1927 ברחובות חודשים ספורים לאחר שאביו יצחק קיבוביץ' נהרג בתאונת מוטור במושב עין-חי במסגרת תפקידו כאחראי באר. ונקרא כשם אביו. למד בבית ספר היסודי במושבה ולאחר מכן השתלם בחשמלאות בבית ספר מונטפיורי בתל אביב. בהיותו בן 10 לערך לקה בזיהום ברגלו והרופאים נאלצו לקטוע את כף רגלו ונעזר בפרוטזה. יצחק היה פעיל באצ"ל עד שנת 1945 ואחר כך הצטרף לארגון "ההגנה", היה בקיא בשפה הערבית ובמנהגי הערבים ועבד כשומר שדות בקיבוץ עין גב ובקיבוץ דן. למרות שהיה זכאי לקבל פטור משירות צבאי בגלל קטיעת רגלו התעקש יצחק להתגייס לצה"ל ושירת כקצין חבלה וכסרן בצבא קבע בתפקיד אחראי על המלחמה בהסתננות בדרום וזכה לשבחים על הצטיינותו בתפקיד זה. הניח אישה ובת שנולדה 4 ימים לאחר שנהרג באסון המטוס.
סגן מאיר חופשי - בן 21 במותו - הובא למנוחות ביום א' 24 בדצמבר 1950 בבית העלמין בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. חבר הכנסת עמי אסף נשא דברי הספד בשם המושב רב צבאי אמר קדיש. מאיר חופשי נולד בשלהי 1929 בפינסק שבפולין, ליוסף ואסתר. בשנת 1933 עלה לארץ עם משפחתו. כעבור שנה אחת בחיפה עברה המשפחה להתגורר בכפר יהושע לאחר לימודיו בבית ספר יסודי במושב עבר ללמוד בבית הספר "טיץ" ביגור. השתתף בקורס לדאייה בכפר הילדים בגבעת המורה והצטרף לפלמ"ח. את לימודי הטיסה עשה בקורס טייס מחתרתי שנערך בבקרספילד-קליפורניה שהחל בראשית 1948 והסתיים ביוני 1948. בין בוגרי הקורס, עליו פיקדה אלינור רודניק היו פלטיאל מקלף, עודד אברבנל, שלמה להט (לא צ'יץ), עמנואל רוטשטיין זהרה לביטוב ועוד. לאחר סיום הקורס שב מאיר ארצה והצטרף כמו רבים מבוגרי הקורס לחיל-האוויר. בהמשך היה מדריך לפרחי טיס. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.
סמל דוד רפופורט - בן 19 במותו הובא למנוחות ביום א' 24 בדצמבר 1950 בבית העלמין בבית יצחק ליד נתניה הארון הוצב תחילה בבית העם בגן חפר שם גדל והתחנך. עטוף בדגל הלאום ומכוסה זרי פרחים כשמשמר צבאי עומד ליד הארון. קהל רב מתושבי גן חפר ויישובי הסביבה השתתף בהלוויתו. דוד היה בן יחיד להוריו. מפקדו נשא דברי הספד כשברקע נשמעים קול חנוק של האב השכול וקול בכי של האם.דוד היה אהוב ואהוד על חבריו. הוא נולד בשנת 1931 בתל אביב להוריו טוביה וחיה רפופורט. לאחר לימודי בית ספר יסודי למד בתיכון בבית הספר "טשרניחובסקי" בנתניה. מגיל צעיר היה פעיל בגדנ"ע כחניך ומדריך. התגייס לצה"ל לנחל בינואר 1950 והיה מדריך בבית הספר למ"כים של הנח"ל.
סמל צבי יתום - היה הבן הבכור של קיבוץ מעברות הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ מעברות. הארון הובא בשעה 11 לפני הצהרים והוצב בחדר האוכל של הקיבוץ ועל ידו ניצב משמר כבוד של חיילים. העבודה בקיבוץ שבתה מאז הבוקר ביום ההלוויה לאות אבל על מותו. בהלוויה השתתפו בין השאר יעקב חזן ויעקב ריפתין מראשי "השומר הצעיר" שקיבוץ מעברות משתייך אליו. אביו של המנוח יעקב יתום שהיה בשליחות הסוכנות בחו"ל הגיע מחול להלווית בנו. ליד הקבר הספידו לוי גרינבלט בשם המשק ורב סרן כרמי. צבי יתום נולד ב-1931 בחיפה ליעקב וג'ניה יתום בגיל 10 עבר ללמוד במוסד החינוכי של "השומר הצעיר" במשמר העמק. היה מדריך וחבר בקן השומר הצעיר. התגייס לנח"ל בינואר 1950 בן 20 היה במותו.
סמל מרדכי ארזי - הלוויתו של מרדכי ארזי נערכה בחלקה הצבאית בבית הקברות בכפר יהושע שהוריו היו בין מייסדיו. בן 24 היה במותו. הוא נולד בשנת 1926, בנהלל למשה וחיה. כעבור שנה התיישבה המשפחה בכפר יהושע. מרדכי למד בבית ספר יסודי ולאחר סיום לימודיו השתתף בסמינר של נוער המושבים בבית הכרם. השתתף בכמה פעולות פלמ"ח במלחמת העצמאות השתתף בקרבות שונים במסגרת חי"ש (ג'נין נצרת וצמח) לאחר הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.
שלמה יסקולקה - בן 23 היה במותו. הלוויתו יצאה מבית החולים תל ליטווינסקי(תל השומר) עברה ליד בית הכנסת הגדול בתל אביב והועברה לקבורה בנחלת יצחק .חבר קבוצת סעד אליה השתייך שלמה לפני שהתגייס לנח"ל הספידו
שלמה יסקולקה נולד בשנת 1928 לאפרים ומלכה בעיר ונגרוב שבפולין. עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1936. למד בישיבת "בית-יוסף" בתל אביב ובישיבה בחדרה ואחר כך בישיבה בירושלים. בהיותו בן 18 נשלח להכשרה בשדה אליהו מטעם ארגון "הנוער המזרחי" בו היה חבר. בהמשך שהה בקבוצת-יבנה ואחר כך הצטרף לגרעין קיבוץ סעד. בפברואר 1950 התגייס לצה"ל לנח"ל.
בין ההרוגים בנו של סגן מפקד הפלמ"ח
בין הרוגי האסון המטוס סמל עוזי שננסקי מקיבוץ אפיקים (שאנן) בנו של גיורא שאנן שהיה סגן מפקד הפלמ"ח (סגנו של יצחק שדה) עוזי היה בן 19 במותו גופתו לא הוחזרה על-ידי המצרים יחד עם ששת הגופות שהוחזרו ימים ספורים לאחר האסון אלה נתגלה מאוחר בינואר 1951 על-ידי חיל-הים וזוהתה בבית חולים צבאי הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ אפיקים.
עוזי("עזי") למד בבית ספר החקלאי מקווה ישראל. בראשית מלחמת העצמאות השתתף ונטל חלק כנער בקרבות שבאזור צמח ואפיקים ו"שירת" כסייר תחת פיקודו של אביו, סגן אלוף גיורא שאנן במסגרת חטיבת גולני. לאחר מלחמת העצמאות התגייס לנח"ל ועבר קורס מ"כ . חלומו כך מספרים, לעסוק בתום השירות הצבאי בחקלאות ולעבוד בכרם תחום שאהב מאד.
הנעדר סמל יעקב אבזץ, מקיבוץ רמת יוחנן - מבין הרוגי המטוס שנפל בחוף זיקים, היחיד שגופתו לא נמצאה עד היום הזה הוא סמל יעקב אבזץ' מקיבוץ רמת יוחנן.
יעקב, בנם של אלטר ומלכה נולד בשנת 1929 בלודז' בפולין עלה לארץ בשנת 1946 והצטרף לקבוצת רמת יוחנן התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל היה בקורס מ"כ. מצבה לזכרו הוקמה בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בן 21 היה במותו.
במחלקה לאיתור נעדרים וחללים בצה"ל – אית"ן לא מרימים ידיים ומנסים לאתר את מקום המצאות גופתו של יעקב אבזץ כדי להביאו לקבר ישראל. באתר אית"ן יש פניה לציבור לסייע באיתור שרידי גופתו של יעקב אבזץ, כדי להביאה לקבר ישראל וזו לשון הפניה כפי שמובאת באתר "אנו מחפשים אנשים שהשתתפו בחיפושים אחר המטוס, הן כחיילים והן כחברי המשקים בסביבה (זיקים, יד מרדכי, כרמיה, ארז).האם ידוע למישהו מאנשי הסביבה על קברי אלמוני, או על קברים ללא פרטים אישיים, פרט לשמות? פנו אלינו לאית"ן".
כתבות נוספות של כותב זה:
אסון המטוס "הסודי" באזור חוף זיקים ב-18 בדצמבר 1950 התרסק בחוף אשקלון - בקרבת קיבוץ זיקים צפונית לעזה מטוס סיור של חייל האוויר הישראלי. כל שמונת נוסעיו, כולל הטייס ניספו. גופתו של אחד הנוסעים יעקב אבזץ' מקיבוץ רמת יוחנן לא נמצאה עד היום. אסון המטוס הוצנע והושכח לאורך שנים, יש אומרים במכוון, ורק מתי מעט יודעים על התרחשותו אלי אלון | לסיפור המלא
חשוב!הכרחי!מרתק!עצוב
מה 'סודי', אם המטוס הופל על ידי צבא האויב, כשטס במשימת איסוף מודיעין? או, במשימת צילום מרחב הנגב המערבי, לצורכי מיפוי השטח?... אם נזכור, פרסומי אסונות בעתונים וברדיו, בשנות החמישים, ארכו לא יותר מימים ספורים, מיצו את האירוע והמשיכו הלאה. שונה מהתקשורת של היום, המ'פמפמת' ומנפחת את הג'וק, למימדי ענק...
עד לפני תריסר שנים, תאונות ירי ומוות בצבא, (דוגמה: במחזור שלי שנת 59, במהלך שנה אחת נהרגו שלושה חיילים מהפלוגה, באימונים, ועוד מאות מקרים דומים של תאונות בצבא, שלא דווחו בתקשורת, לא היה נהוג בימים ההם, לדווח על תאונות בצבא.
נערכו לוויות מכובדות, שקטות, לעומת הפמפום הרעשני של התקשורת היום, פמפום המרקיע שחקים, בתרוץ, "זכות הציבור לדעת"...
יש לזכור, בשנות החמישים, המטוסים בנויים מ'קרטון', לא פלא אם משהו השתבש במנוע עשוי טלאים, לפני שבעים שנה?
יתכן שהמטוס אכן צלל לים בגלל תקלה טכנית?... אז מה פה סודי?
הסיפור המובא, סיפור טראגי, מעניין, אולם שאר הפרטים, לא חייבים להכתב בהילת מסתורין בומבסטית, עם סממנים של "סקופ"...
יהי זכרם של שמונת חיילנו היקרים, ברוך.