לגור או לא?
לפני מספר שבועות הטלפון בביתי צילצל ומכיוון שלא עניתי טילפנו לנייד, שגם לשיחה זו לא עניתי מפני שהייתי מאד עסוקה.
הייתה זו בתי שהביעה דאגה גדולה לשלומי (והיו לה לכך סיבות).
כשחזרתי אליה הרגשתי שהייתה לה הקלה רבה כי שמחה לשמוע את קולי.
אנו גרים במרחק של קרוב לשעה (בשעות היום), כך שלא מתאפשר לצעוד לבית שממול ולברר "אם הכל בסדר"...
זו אחת הבעיות שאנו ניצבים בפניה בגיל המבוגר. ישנו תהליך של הזדקנות, תהליך שנמשך שנים רבות בשל תוחלת החיים הארוכה והמשפחות חוות את השלבים השונים של ההזדקנות, כמו את השלבים השונים של לידה, צמיחה, גדילה של הילדים.
תהליך זה מביא אתו מחשבות רבות אצל ההורים – כמו כן אצל הבנות והבנים. העובדה שהם עסוקים במקומות עבודתם ובבניית המשפחה שלהם מחד ומאידך מבקשים להיות רגועים ושלווים באשר להוריהם ההולכים המזדקנים.
זו דילמה קשה. הקושי של ההורים לבצע שינוי, על אף העזרה ותשומת הלב שתוגש להורים, והקושי של הבנות והבנים לדאוג להוריהם "בשלט רחוק".
כל הנכתב כאן מתייחס בעיקר להורים שתפקודיהם הולכים ונחלשים.נשאלת גם השאלה אם לדאוג בעוד מועד למצב כזה, לכשיגיע, או להניח לזמן להגיע ולהתמודד .
נראה לי שנושא זה ראוי לדיון מעמיק.
את הכתוב הזה פרסמתי גם בפייסבוק שלנו של מוטקה "חמישים גוונים של זהב".
מצפה ושמחה לשמוע מכולכם.
מעריכה כמעט מעריצה
דבקותך-התמדתך-מסירותך
תגובה ראוייה ועיניינית בקהילתך
וככה ״׳׳בקטנה״׳'
נידמה שגם האתר הזה
המוטקלה קשישא זקוק
ליותר היתעניינות מצאצאייוו
* עיניין האין עידכונים מקהילת
דילמות במישפחה..מרגיש
כמו הבולענים הניפערים
חדשות לבקרים..חבל!
שתי מכוניות ..חניות צמודות ועוד לכן אין להם זמן לזקנים ..יגיעו אליכם רק לחלוקת הירושה ..דירה צנועה ..בעיר הלבנה שווה הרבה .נכס ..טוב להשכרה ..בקיצור ..תתפגרו כבר חיטארים ..אתם בעיה ..נכון שאני איש רע ...???..זה מה יש...
אצלנו במשפחה שלי היה ברור מאליו שאני מטפלת בהורים המבוגרים ז"ל, כי כולם התחתנו בגיל צעיר מיד אחרי הצבא!
ורק אני נשארתי עם ההורים,כך כל האחריות נפלה על כתפיי, טיפלתי באבא ז"ל שנה שלמה לאחר אירוע לבבי עד לפטירתו בזמן שינה בבית, לאחר מכן טיפלתי במסירות! ובאהבה גדולה! באימי ז"ל היה לה סכרת 2 לא מאוזנת ואני רצתי איתה כל הזמן לאיזון הסכרת למרפאות החוץ! שבבה"ח איכילוב! ת"א! הזרקתי לה 16 שנים 3 פעמים ביום אינסולין ועבדתי שעות נוספות ופעמיים ביום חזרתי הביתה להזריק לה את הזריקה ולהכין לה ארוח-ת צהריים וערב, בגיל 80 העברתי אותה לכדורים וזה הצליח וכן חלתה בפרקינסון ,לב, ולבסוף באלצהיימר ודמנציה קלה, כמו כן טיפלתי בה עד החודש השישי להריון עם הבת כיום בת 18.5 שנים, עם 2 מטפלות אחת מביטוח-הלאומי! והשנייה פרטי, לאחר מכן בצער-רב! נאלצתי לרשום אותה לבית-אבות! וכך הצטמצמו הביקורים שלי אצלה ואחותי התחילה לבקרה עם משפחתה, לקראת הסוף אמא אושפזה בבה"ח וולפסון בחולון עקב, דלקת ריאות ומצבה החמיר וכך סבלה 3 חודשים בבה"ח עד לפטירתה בגיל 93 שנים, יהי זכרם לברכה! כן, אנחנו 4 אחים ורק אני טיפלתי בה לאורך כל השנים בעוד שהמשפחה באה רק לביקורים קצרים בשבתות. היה לי מאד קשה והפסדתי המון! שעות עבודה! וחייתי בלחץ מתמיד עם כל הכרוך בטיפול באמא ז"ל במיוחד! ב6 החודשים שטיפלתי בה בהריון עם הבת הייתי בהריון עם סיכון! אבל אמא יש רק אחת!