דייטים בגיל השלישי (ארגז כלים -המשך)

הפעם אני רוצה לדבר על כלי חשוב לא פחות מאלה שכבר שוחחנו עליהם.
איפה אפשר להכיר בני זוג פוטנציאליים?
פעם, זה היה בשכונה, בתנועה, בצבא, בעבודה,דרך מכרים (גם היום) באמצעות שדכנים, (בחברות מסוימות).
היום נוסף מימד האפשרויות הבלתי מוגבלות - האינטרנט, הרשתות החברתיות, אתרי הכרויות ועוד.

לכאורה די פשוט. משוטטים ברשת, בוחרים אתר, נכנסים, נרשמים, ממלאים פרטים כמו שם, גיל, השכלה, מאיפה בארץ ועוד פרטים שהם בחירה, שטחי התענינות, תחביבים, בכמה מילים מי אני ומה אני מחפשת.
כל האמור לעיל מצריך כמובן ידע בסיסי במחשב. ומי שחושב שהוא לעולם לא יצליח ללמוד, שירגיע.

אספר לכם משהו אם תבטיחו לשמור בסוד...
אני קניתי מחשב כי אמרו לי שצריך, ולכולם יש ואי אפשר בלי... ולא היה לי שמץ ירוק איך מפעילים אותו. אז מישהו לימד אותי כמה פעולות בסיסיות וכאשר אני פותחת את המחשב ונכנסת למייל שלי, אני מוצאת איזה 30 הודעות...ואני נדהמת. מי כל האנשים האלה שכותבים לי לא מכירה אותם לא יודעת מי הם...

אההה אומרים לי, זה שום דבר, זה דאר זבל... מה זה דאר זבל??? אני שואלת...

טוב, אתם מבינים באיזה מצב הייתי. ותראו אותי עכשיו.

אז זה לקח קצת זמן ומאמץ (ורצון לדעת) אבל זה היה שווה- מאוד שווה ובלי קשר לאתרי הכרויות, לא יודעת איך הסתדרתי בלי גוגל.,
בדיקת חשבון הבנק, מעקב אחרי דאר רשום, זמן הדלקת נרות,, קניות, עזרה בפתרון תשבצים,  הארכת השאלת ספרים בספריה, שלא לדבר על אוכל ומתכונים וסתם סקרנות כמו איפה נמצא האי טונגה...
ואם  אתם שואלים ומה עם כל הסכנות האורבות לנו באינטרנט???
אז לא לפחד, אבל להיות מודעים למה לשים לב וממה להמנע.
וכל זה בפעם הבאה. ועד אז להתראות.