לקראת חגי תשרי - כוחה של הסליחה

שלום לכולם,
לקראת ראש השנה הקרב ובא ויום הכיפורים, רוצה להתיחס לנושא חשוב מאוד והוא  הסליחה.
נושא טעון ושנוי במחלוקת. כולנו שמענו את הביטוי "לא נשכח ולא נסלח..."
הכוונה אינה להתוכח או לשכנע. " איש באמונתו יחיה" נכון בעיני.
אשתף אתכם בפילוסופיה שלי וכל אחד יחליט מה הוא בוחר לקחת מזה, אם בכלל.
יהיו אשר יאמרו שיש דברים שאי אפשר לסלוח. עליהם עוולות, ניצול מכל סוג שהוא, רצח, התעללות ועוד. וזה נכון.
כל המעשים הרעים באים מאותו מקום - מקום של  חולשה. ולכן הסליחה תהיה על ה"למה" ולא על ה"מה".
כאשר אנו בוחרים לא לסלוח למישהו, אנחנו נושאים אותו אחד על גבנו וזה נטל כבד לאורך זמן. כאשר זה מכביד עלינו, מזיק לבריאות ושואב מאתנו הרבה אנרגיה, אנרגיה  אשר אחרת תשמש אותנו לדברים  חיוביים בחיינו. במילים אחרות בראש וראשונה איננו סולחים לעצמנו..
אז יהיו אשר יאמרו- אם מישהו הרע לי וסלחתי לו, זה נותן לו לגיטימציה  לעשות זאת שוב...או, אם סלחתי, מה זה אומר עלי? שאני חלש, נרפה, חסר אופי? ואם סלחתי האם זה אומר שעכשיו נצטרך להיות חברים, אצטרך להפגש אתו, להזמין אותו, לראות אותו לעתים קרובות??? התשובה לכל הנ"ל היא  לא!!! באלף רבתי...
אנו קודם כל סולחים לעצמנו, משתחררים מהעול, מתחושת האשמה, בושה, צער ועוד. אנו יוצאים לחופשי - ואחרי כן, נעשה רק מה שיגרום לנו לחוש קלים, משוחררים ושמחים יותר ונרשה לכל מי שלא חושב כמונו להרגיש אחרת ונכבד את החלטתו כפי שאנו רוצים שיכבדו את החלטתנו. וכאשר אנו שמחים, קלים ומשוחררים יותר, כל מי שמסביבנו יוצא נשכר.
שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולנו, בריאות טובה והרבה שמחה בלב.  חג שמח.