אני מועד משמחה על כל כך הרבה חגים....

אאיך חגגינו את ראש השנה עם תפוח בדבש, איזה מתיקות של חג היתה לנו, איזה שמחה על שנה חדשה, תקוות והתחלות חדשות. אבל אין מתנות חינם העם היהודי יודע לדאוג שלא ישמח יותר מדי. חיש קל התרגשו עלינו הימים הנוראים כשבשיאם יום כיפור, איזה יצירתיות? שהרי אי אפשר לפתוח שנה חדשה עם חטאים ישנים! צמנו התפללמו ונימחל לנו. אם חשב איזה גוי שאנחנו נלקה את עצמינו עד זוב דם טעות בידו, כבר בצאת היום הקדוש הזריזים בינינו בנו יתד לסוכה אות וסימן שחג נחמד מתקרב...חלף עבר לו ברינה דיצה ושמחה החג הראשון של סוכות והנה אנחנו בשבת של חול המועד ,אנחנו מועדים בשמחה "לאחר החגים" עם החאמס, החיזבאללה ,דאעש, המלחמה בסוריה הגרעין האיראני ושאר ירקות. אבל לפני כל המרעין בישין האלה מגיע לעם היושב בציון עוג חג אחד, נכון? מה קרה, למה לא? אין למה למהר! אז בואו נשמח בשמחת תורה ובינתיים אני ממש מועד-נופל ממרוב שמחה על כל כך הרבה חגים...