סיפור - ילד קטן, אדם ועולם

ילד אחד ביקש מאביו לתת לו לשחק במשהו. האב, שהיה עסוק, שלף חוברת ממדף הספרים, דפדף ומצא מפה של העולם. הוא תלש את הדף, גזר אותו במספרים למספר רב של חתיכות, ונתן לבנו. "הנה, קח נייר דבק, נסה לתקן את התמונה של העולם, ולחבר את החלקים מחדש" אמר האב וחזר לעיסוקיו. לאחר מספר דקות שב הבן והגיש לאביו את מפת העולם, כשכל החלקים מודבקים במקומם הנכון. האב המופתע, שחשב שמצא לבנו תעסוקה למספר שעות שאל: מאין אתה מכיר היטב כל כך את מפת העולם? "אני לא ממש מכיר" השיב הבן, "אבל ראיתי שמהצד השני של הדף היה מצוייר בן אדם, אז תיקנתי אותו, וככה תיקנתי את העולם". סיפור ישן מספר על חכם שאמר: "כשהייתי בן 20 רציתי לתקן את העולם, כשהייתי בן 30 רציתי לתקן את בני עמי, כשהייתי בן 40 רציתי לתקן את בני עירי, כשהייתי בן 50 רציתי לתקן את מכרי, כשהייתי בן 60 רציתי לתקן את בני משפחתי. עכשיו, כשכאני בן 70, הלוואי ואתקן את עצמי". והוסיף ואמר: "לו ניסיתי לתקן עצמי בגיל 20, אולי היום הייתי זוכה לתקן את העולם". אנו משקיעים כוחות רבים בנסיון להשפיע על העולם, לשנות, להשיג השגים, לגרום לאחרים להתנהג באופן שונה ממה שהם מתנהגים. העולם לא תמיד מוכן להשתנות לפי ציפיותינו, ואנשים אחרים בדרך כלל מעדיפים להשתנות, או לא, לפי מה שהם רואים לנכון. השינוי היחיד והאמיתי שאפשר לעשות זה עם עצמינו. לגרום לנו להיות יותר טובים, יותר אוהבים, יותר נותנים מעצמינו בלא תנאי, יותר מקבלים את עצמינו, את הזולת ואת החיים. כשזה קורה, בלי להתאמץ, בלי לנסות, בלי לצפות, התיקון שלנו עובר הלאה, השינוי שלנו משפיע בכוחות עצמו, העולם שלנו נעשה מתוקן, אהוב וטוב יותר, ועם הצמיחה שלו פורח וגדל העולם כולו.