על עטלף קטן שיכל - מנפלאות המוח
מעשה שהיה כך היה -
אבא עטלף החליט ללמד את שלושת בניו להתלות בהיפוך על ענפי הפיקוס הגדול, שהרי זוהי דרך טבעם של העטלפים.
הבכור, באומץ של מתחילים תלה עצמו על אחד מענפי הפיקוס ואופס... וירא אלוהים כי טוב!!!
עטלף הסנדוויץ ראה את אחיו הבוגר ולא ירא. תלה אף הוא את עצמו על אחד מענפי הפיקוס והתוצאה גם היא "אח.. כמה זה כייף"
העטלף, בן הזקונים לקה בפחד גבהים, ולמכירים פחד זה, זה ממש לא פשוט.. נדרשות הרבה תעצומות נפש לאזור כוח על מנת להחליט לבצע.
הבין אבא עטלף את מצוקת נפשו של בן זקוניו, והרגיע אותו באומרו " אל דאגה, יש לי דבק פלאים, אמרח את רגליך בזה הדבק ולא תמעד ולא תיפול "
ואכן, מרח אבא עטלף את רגליו של ה"מזיניק" מבניו. וראה איזה פלא- נמצא הקטנציק תלוי על הענף הכי גבוה בדומה לאחיו כדרך העטלפים.
שאלו האחים : " מה קרה, אתה לא פוחד??" ענה להם זה הקטן "ואיך אפחד? אבא מרח את רגליי בדבק פלאי וראו אני תלוי מתנועע ולא נופל , איזה נפלא!!"
פנו העטלפים לאבא עטלף בטרוניה " למה לא זכינו אנו לזאת תשומת הלב שבאהבה? למה רק הוא ?"
בסתר ענה להם האב: " אל תתבלבלו חביבי , זה אינו דבק אלא רק מים ובבקשה , אל תספרו"
לזה אנו קוראים בני האנוש " אפקט הפלסיבו"
השם ניתן במקורו לנשים מקוננות שתפקידן היה לבכות את המתים בתרבויות עתיקות, עצבן לא היה אמיתי, אלא בגדר תפקיד תאטרלי ולכן דבקה בו בפלסבו תדמית הרמיה.. אך זוהי אינה רמיה .
זו הדרך של רופא או כל מטפל אחר לעורר את המוח לקבל החלטה על שינוי גורלי של הסוף ולא מדובר על המוות בלבד אלא סוף כל מצב אשר מביא לסבל , לאי נוחות , למחלות ובמיוחד לאותן מחלות סופניות אשר גם דרך סופן אינו סוגה בשושנים.
בעצם הפלסיבו גורם לשחרור אנדרופינים הזורמים מהמוח לכל תא ותא בגופנו , הוא אינו מבוסס רק על הצד הכימי של גופנו אלא על כל המערכות של המוח - הכימיות / הריגשיות.. חולש הוא על תעצומות הנפש כמו החלטות, אומץ ובעיקר הרבה הרבה רצון לשנות את הסוף. ודעקא - אין שום גוף שאינו קשור קשר אמיץ ובל ינותק מהיקום . אותה אנרגיה הבאה מהיקום עוברת דרך גופנו ומחוללת מהפכות בתאינו וחוזרת חזרה אל היקום. אותו יקום שכ"כ מחזיר לנו את מה שאנו שלחנו ושולחים אליו. אם זה חיוב ובין אם שלילה - בסופו של דבר קיימת פה "שפת התדרים" בין כל פיפס בגופנו ובין היקום.
שפת התדרים הפלאית נתונה בידיו של כל יצור אנוש, בתעצומות נפשו יכול להחליט כי הוא משנה את אשר ניתן לשינוי. ואימרו - אמן.
או שאתה פשוט לא מצוי בהתקדמות המדע או שאתה סתם יורה מן המותן
אני נוטה להאמין שב ד' אמותיך אינך מצוי בהכל ואולי אפילו אינך מודה בזה ,כמה חבל שאתה משליך לפח חוסר הידע מחקרים שנעשים זה מספר שנים והוכיחו את עצמם ...
אם תואיל לעשות גוגל על הנושא שנקרא "אפקט הפלסבו" תלמד שזה קיים בלי שום קשר לשדים רוחות וקריאות בקפה
כמו כן ידידי המלומד הלוקה בחוסר ידע.... האדם הוא חלק בלתי נפרד מהיקום ,כדור הארץ הוא עוד כוכב באחת המערכות היקומיות אז.......?
את כובעך לא תאכל אבל התנצלות אשמח לשמוע.......
כחובש קרבי בגולני היינו בתרגיל רחוק מהמפקדה וכמובן מהרופא.
הגיע אלי באחד הערבים אחד החיילים עם כאב שיניים ברמה גבוהה.
לקחתי כדור אקמול וחציתי אותו לשניים.נתתי את מחציתו לחייל ואמרתי לו שהכדור חזק מאוד ולכן אני נותן לו רק מחצית הכדור.
בבוקר פגשתי את החייל והוא סיפר לי שכאב השיניים חלף והוא נרדם וישן ללא שום כאב.
אם נתת חצי כדור אקמול וזה השפיע כנראה החצי כדור עזר. לחייל כאבה באמת השן. האקמול !(הוא משכך כאבים).
לו נתת לחייל פלסבו (כדור מכיל סוכר בלבד) ולחייל עבר כאב השן. החייל חיפש תשומת לב.
אם החצי אקמול עזר. כחובש אתה יודע שצריך לשלוח את החייל לרופא שיניים.האקמול הוא משכך כאבים זמני, לא מרפא את הכאב.
ואם לא שלחת את החייל לרופא אתה לא חובש רציני, חייל בשדה קרב לא יתפקד טוב עם כאבים.
כל אימון גדודי או חטבתי או חילי מדמה שדה קרב, האם אתה אכן חובש?
הסיפור הוא ,היכולת של המוח שלנו לנצח את הגוף שלנו, המדע העוסק בנושא הזה יודע לספר על המוח שניצח סרטן ללא תרופות,
התרופה היתה, ההחלטה לעשות, זאת ששחררה מידה גדולה של אנדרופינים וכך החל תהליך ההחלמה ....
לא משנה מה מכיל. כדור הפלסיבו הוא מכיל חומר שאינו מזיק לגוף החלק של המוח הוא החשוב ביותר
התרופות הקונבנציונליות רק מקילות אבל לא מרפאות
הפלסיבו מגרה את המוח להבריא את הגוף
והמדע בענין זה ,פעיל ואינו שוקט על שמריו,
אבל בא ניקח לדוגמה דוקא לא מחלה אלא רצון לשנות סוף גורלי מסוים ,כנגד כל הסיכויים ,גם כאן ינצח המוח את החלק שבמצב רגיל לא נושא עימו סיכויים רבים... זה החלק של המוח ששיך לתעצומות הנפש
ההחלטה, הרצון ,והעשיה בהתאם......
Y M I
לא הבנתי את הסיומת הפוגענית שלך "האם אתה אכן חובש ?". זו היתה בסך הכל הגשת עזרה ראשונה. אינני יודע מתי עשית את שירותך הצבאי. לפעמים נתקעים במרחק גדול מהבסיס. יש מקרים דחופים שחייבים טיפול ופינוי מיידי. הכדור נקרא בזמנו א פ צ ולא אקמול. תקופת השירות שלי הייתה משנת 1957 עד 1960.
ברור שבסופו של דבר הומלץ לחייל להגיע לרופא שיניים.
אגב אני נמנעתי מטיפולי שיניים במשך שירותי הצבאי. הסיבה כל טיפול כלל עקירת שן או יותר של החייל שהגיע לרופא השיניים הצבאי. נוהג זה הגיע מהצבא הבריטי. לאבי זכרונו לברכה, עקרו כל שן כואבת, בזמן ששירת בצבא הבריטי (מלחמת העולם השניה).
ואכן עבר לחייל כאב השיניים. את זאת אתה כתבת אולי כדי להרשים וזה בסדר.
כאב שיניים "ברמה גבוהה". וזאת אמרת כדי להוכיח את אפקט הפלסבו.
ואני שוב אומר אם אכן נתת אקומול והחייל ישן טוב סימן שלחייל כאבה השן, לו נתת לו פלסבו החייל לא היה יכול לישון.
חובש אמיתי הוא איש רפואה. לא תמיד יש רופא החובש בא במקום. מתנצל אם פגעתי בך.
כאב שיניים אם יש, זה מעיד על דלקת בשן. האקמול משכך כאב לזמן קצר. צריך לפנות את החייל מהר ככל האפשר למרפאה.
אגב סיימתי שרות ב1965,
מודה לך על ההתנצלות.
האפקט הפסיכולוגי יכול להשפיע בצורה ניכרת.
חצי כדור APC לא יכול להוות מרגיע כאב לאורך שעות רבות.
קראתי (וזאת לאחר שירותי הצבאי) על רופא רוסי שטיפל בחייליו בצורה דומה.
התרופה היחידה שהייתה לו היו כדורי APC או משהו דומה. הרופא טיפל בחולים באמצעות התרופה הזאת בלבד.
הכדורים ניתנו מאריזות שונות. הצלחת הטיפולים הייתה גבוהה. וזאת בגלל האפקט הפסיכולוגי.
אכן גם אכן ירדת לסוף ה "אפקט הפלסיבו" אין בו שום נגיעה לשום תרופות , בעיקרון, הוא נועד בהדמיתו לתרופות ,להשפיע על המוח על מנת שירפא את הגוף ,תוכנו עשוי מחומרים בלתי מזיקים לגוף
יתרה מכך ,בהרבה מצבים ,המוח יכול להוציא את האדם ממצבים קשים, רפואיים או אחרים, אך ורק כי הנזקק החליט וערבב את כל תעצומות נפשו ועמד במשימה...
שתהיה שבתך מנוחתך וברכה על כל עם ישראל
Y M I
האם אתה זוכר? שנטלת אספרין והלכת לישון לרפא גריפא, גם כאן אפקט הפלסיבו כל אלה לא מרפאים,(תרופות סבתא).
לפני עידן ועדנים היו מתפללים עושים מדורות, ולפעמים החולה מבריא בדרך כלל לא!
הייתה מגפת דבר באירופה ממנה הלכו לעולמם רבים. לא תמיד הגוף מרפא. מחלת הפוליו. השחפת.
רוחניות טובה לשיחות סלון. העזתי בעבר לומר לרופא על העלוקה. העלוקה כידוע מפרישה ריר שמונע קרישת דם.
ואני קראתי, וספרתי לו, על מחקר שנעשה באירופה על אותם אנשים אשר הניחו על גופם עלוקות וזה מנע מהם טרמבוזה,(קריש דם)בעורקים. זה הספיק לו כדי להאדים לצעוק להפסיק לדבר איתי עד היום. ואחרי מה שכתבת אני כבר לא יודע מי הצודק.
הוא לעניות דעתי ולנסיון חיי ומתוך נסיון חייהם וממחקריפ
עובדה שאי אפשר לערער עליה.
ונראה לי שקל יוץר לגייס תעצומות נפש להילחם במחלות קשות כמו סרטן למשל.
מתוף כוח פנימי ואמונה וגם ע"י קבלת ונתינת אהבה וחום.
מאשר להילחם בדיכאןן כשאין תמיכה רגשית וטין כוחות נפש.
נעשו מחקרים גם לגבי פעוטות יתומים שקיבלו טהבה וחום-מה שהציל אותם מדעיכה וממווות.
וכאלה שרק סיפקו את צרכיהם הפיזיים כמו מזון וניקיון-ללא מגע אנושי של ליטוף ,חיבוק
התינוקות האלה לא שרדו.
ויש גם טיפול בליטוף וטיפול בבעלי חיים..למשל.