אורות.
בתוך הלילה בשחקים טרטור עלום
נוסע בין הרקיעים. למטה האדמה נמה.
בגוף הברזל אורות עמומים שומרים
שהשקט לא יופר...
במדי זית, לא לראשונה מוצא עצמו
בשחקים. לא בן עשרים, ארבעים
אחריו, יושב בין נערים חגורים...
ממעוף ציפור הברזל, צופה בעמקים
השטוחים. באורות הנאבקים בחושך
הממאן לוותר על ייעודו, יעוד שהאל
ציווה עליו, ואני איתו...
"אורות לולים ורפתות", סימן לעצמו.
עוד רגע קט יימחקו במגב המרחק
החולף, ישאיר אותם מאחור, אז יחזור
הלילה למשול על אדם ואדמה. על שדות
הלחם המכוסים, מתת הלילה ליום...
במושב חשוק לגוף ברזל, הוא מתגלגל
בין שמים וארץ. חולף מעל חלומות
אנשים ישנים, אנשי עמל נמים שנתם,
רק כלבי הבית, ערים, אוזנם לשער,
שריקת הרוח מצמררת עורם.
מעל צמרי עננים, טרטור עלום, לא נשמע.
לא נראה. איש לא יידע. עין צופיה לשמור
על בית, על החומות...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
תודה מירה יקרה. קראת - אורות - ואהבת. (פרח).
"אורות לולים ורפתות", סימן לעצמו.
עוד רגע קט יימחקו במגב המרחק
החולף, ישאיר אותם מאחור, אז יחזור
הלילה למשול על אדם ואדמה. על שדות
הלחם המכוסים, מתת הלילה ליום... "
למחרת נדב זה יחזור חלילה
המשך יום טוב נדב, חג אורים שמח לך וליקירים לך
נכון. גילה. כל אחד ותפקידו.
היום אנחנו לא שם, אבל מגירת הזכרונות פתוחה לגעת בהם.
תודה גילה היקרה. תגובתך הנעימה לקריאה.
חג אורים שמח, לך ובני ביתך. (פרח).