שני כשלי המודיעין החמורים בארצות הברית

המתקפה על פרל הארבור נצרבה בתודעה האמריקנית כאירוע של קלון לאומי, זה שייזכר לדיראון עולם נחשב לכשלון המודיעיני הגדול ביותר עד למתקפת הטרור של מגדלי התאומים בשנת 2011 בניו יורק.

פרל הארבור היתה מתקפת פתע בידי היפנים ללא התגרות כלשהי מצד האמריקנים, זה קרה ב-בדצמבר שנת 1941, באופן מפתיע תקפה יפן את הבסיס האמריקני על רקע הענין הבולט בהשגת שליטה על דרום מזרח אסיה  ואיי האוקיאנוס השקט, זו היתה מדיניות ההתפשטות של יפן.

נוכח היעדר המוכנות להתקפת הפתע של היפנים, נחשב לכשלון מודיעיני מס' 1, איסורוקו ממוטו האדמירל מפקד הצי הקיסרי תכנן את ההתקפה.

היפנים היסוו את תוכניתם בצורה מושלמת, באמצעות שליחת מסרים מעורפלים, שהביכו את האמריקנים, וניהלו שיחות שלום בין השגריר היפני לבין שר החוץ האמריקני.

ראש הצי האמריקני נקט מהלכים לקדם מתקפה אפשרית, אך הם לא ציפו שהיא תהיה על פרל הארבור  אלא בדרום.

ארצות הברית לא רצתה להיות מעורבת במלחמת העולם השניה, מתקפה זו זירזה את מעורבותה במלחמה.

אומה שלימה זעמה וביקשה נקם,ההתגייסות היתה רבה, גם גברים וגם נשים, הנצחון היפני היה לזמן מוגבל.

כשל מודיעין מס' 2 היה מתקפת הטרור של מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר של 2011.

על שני כשלים אלה הבקורות בקהילת המודיעין מובילות ומצויות תחת בקורת קשה.

על תפקודן בעקבות 2 כשלי המודיעין,היו מאמרים שביקשו לבחון את המימצאים לכשלי המודיעין ברמה אסטרטגית ועד כמה אפשר ללמוד מהלקחים ולצמצמם.

הבקורת הקשה המופנית כלפי המודיעין האמריקני, נובעים מליקויים מערכתיים ולא נקודתיים.

בקורת חמורה פחות אך מקבילה, נמתחה גם על קהילת המודיעין בבריטניה ובישראל, מי איני זוכר טוב את יום כיפור של שנת 1973, את ההפתעה וההלם ומספרם העצום של הקורבנות, מי יכול לשכוח
אולי עם ממשלה אחרת ומודיעין טוב יותר כל זה היה נחסך מאתנו.