"ציד המכשפות" מאת ארתור מילר, בבימויו של גלעד קמחי עולה בת' הקאמרי, בהפקה מחודשת, מטלטלת ומרעידה את אמות הסיפים. השחקנים מתעלים על עצמם. חוויה 'מכשפת'.
צילום: ז'ראר אלון
מה קורה בחברה בה האמת לא חשובה ואזרחים נרדפים בגלל האשמות שווא, בעידן הפוסט-אמת, השיימינג וה - FAKE NEWS ?
המחזה, שנחשב ליצירת מופת, נכתב בשנות ה-50 של המאה ה-20, בתקופת הסנטור מקארתי, כשאמריקאים רבים נחשדו בהשתייכות לקומוניזם והוא רלוונטי גם כיום, בתקופת השיימינג, התופס תאוצה במחוזותינו.
תקציר העלילה
השנה היא 1692. ביישוב קטן ופסטורלי, סיילם, מתחיל 'ציד מכשפות' שבו שכנים מלשינים זה על זה בקיום יחסים עם השטן. אנשים מובאים למשפט, יושבים בכלא ואף מוצאים להורג והכול בשם אינטרסים כלכליים, נקמות אישיות ואהבה נכזבת.
למעשה, מדובר במשל המתאר תקופה אפלה בה מנסה השלטון לשלוט בחופש המחשבה ובחופש הביטוי.
לפני כמה מאות שנים האמינו נוצרים רבים, כמו גם בני דתות אחרות, שהשטן העניק לנשים מסוימות, המכונות מכשפות, את הכוח לפגוע באחרים בתמורה לנאמנותן. (טירוף של מעשי כשפים אחז באירופה בין 1300 ל-1600. עשרות אלפי אנשים – רובם נשים שנחשבו למכשפות – הוצאו להורג). במשפטי המכשפות של העיירה סיילם שהתרחשו במסצ'וסטס בין 1692 ו-1693 הורשעו יותר מ-200 איש בעיסוק בכישוף בהנהגתו של השטן. ארבע עשרה נשים וחמישה גברים נתלו וגבר נוסף שסרב להתוודות נמחץ למוות.
האווירה השורה על המחזה היא אפלולית ומסתורית. הכול מתרחש בין חומות בטון המעוררות תחושה של קלסטרופוביה. ממרחק אפשר להבחין בדמויות שהוצאו להורג תלויות בין שמיים וארץ. מעשה 'שטן' של שופטים אכזרים, אטומי לב, שנראים ממש אחוזי טירוף כשהם חורצים גורלו של אדם.
איך נראה קשר עם שטן?!
בינואר של שנת 1692 בתו בת ה-9 של הכומר פאריס (רמי ברוך) ואחייניתו אביגייל בת ה-11, שתי ילדות טובות ומחונכות החלו לקבל "התקפים": הן צרחו, השליכו חפצים, השמיעו קולות מוזרים, פרשו זרועות וניסו לעוף, התפתלו והתעוותו בכל גופן. נערה נוספת, אן פאטנם (אנדריאה שוורץ) בת 11, חוותה תופעות דומות. תחת לחץ כבד של חבר שופטים הודו הנערות ששלוש נשים אשמות במצבן יוצא הדופן: טיטובה (אנסטסיה פיין), המשרתת של הכומר שמוצאה היה מן האיים הקאריביים, שרה גוד, קבצנית חסרת בית ושרה אוסבורן, אשה מבוגרת וענייה מאוד. שלוש הנשים הובאו בפני שופטי בית הדין המקומי ונחקרו במשך ימים אחדים. שתיים מתוך השלוש טענו לחפותן, אך טיטובה התוודתה שהשטן אכן בא אליה והפציר בה שתשרת אותו. היא דיווחה גם שקבוצה שלמה של מכשפות שמה לה למטרה להרוס את הפוריטנים תושבי העיירה. שלוש הנשים שהועמדו לדין נשלחו לכלא.
הסצנות הנראות על הבמה קשות לעיכול. נדמה כי כל אחד מהתושבים מועד לפורענות. נגעה ללבי דמותו של ג'ון פרוקטור (דן שפירא) שביקש לחלץ את אשתו, אליזבת (עירית קפלן) מגזר דין מוות שהושת עליה באמתלת שווא ומוכן אף להיענש ולמות ובלבד שלא יאונה דבר לאשתו ולילדיו. פרוקטור הוא בין הבודדים שלא נסחף ב'שטיפת המוח' הכללית שאחזה במאמינים בכוחו של השטן.
הצגה מרתקת, סוחפת, מעוררת מחשבה ותובנות. המכשפות גילמו את תפקידן כאילו חייהן מוטלים על כף המאזניים. השטן לא נראה בסביבה. השופטים חסרי הלב, נראים לי ראויים יותר לתואר השטני.
צוות היוצרים:
מאת: ארתור מילר, תרגום: גור קורן וגלעד קמחי, בימוי: גלעד קמחי, תפאורה: ערן עצמון,
תלבושות: אורנה סמורגונסקי, מוסיקה: אמיר לקנר, תאורה: אבי יונה בואנו (במבי), עוזר במאי: עמית אפטה.
משתתפים: אביגיל הררי, ג'וי ריגר, נטע גרטי, אלונה סער, אנסטסיה פיין, רמי ברוך, יצחק חזקיה, אנדריאה שוורץ, אורי רביץ, דן שפירא, מרים זוהר, איתי טיראן/קובי פרג', עירית קפלן, דיויד בילנקה, אלי בורנשטיין, יוסי קאנץ.
משך ההצגה: כשעתיים ו-15 דקות, כולל הפסקה.
הזמנת כרטיסים: /96003-6262900