רק בני שבעים
רק בני שבעים,
אבל החפרפת הזו של המחשבות בראש... לא עוצרת...
כמו הזמן...
ועוד מעט כבר גם נעבור המשוכה של גיל השבעים...
וואלה חלפו 70 שנה...
האמת שמעולם ומתמיד רציתי לכתוב סיפור
שיכבוש ולבטח, ישנה העולם,
אבל...
פשוט לא היה ל זמן
הסביר סר רוזקוט
שרק מלשמע שמו מיד דמיינתי לי מעילי האיכות שאוכל לרכוש אצלו,
ושמו כמו התעסוקה שלו,
האמת שלא ידעתי מה קדם למה...
ובכל מקרה יצרן מעילים שהחל לייצר כבר לפני עשרות שנים
והשם שלו קצת הצחיק אותי,
במיוחד כאשר ניסיתי לתרגם שמו,
מעיל ורוד...שם נפלא...
אבל אני במחשבותי והוא ממשיך בדיבורו ובין מחשבה למחשבה אני שומע אותו
ממשיך לדבר והוא אומר לי
אתה מבין....
ככל שהזמן חלף פשוט הייתי יותר ויותר עסוק
ואז הנה פתאום...
ואני כבר בן 73
ולא יודע כיצד לעצור הזמן!
ולמשמע דבריו אלו פרצתי פתאום בצחוק בלתי נשלט
הגם שזה לא הכי מכובד, ואמרתי,
נו אתה לא הראשון ולא האחרון שפתאום גילו אחרי שנים רבות שהחיים חולפים
ומה שנשאר זה בקושי הכח לחלום,
או...להתכסות במעיל טוב,
כדי שלא יהיה קר!
הוספתי בבדיחות קלה,
אבל זה לבטח החלק הכי קל בחיים שלך...המשכתי בבדיחות
ואני הוספתי,
אפילו אין לי כרגע מעיל...להתכסות,
ולא יכולתי להתאפק מהשם
והצחוק שלי מבלי שליטה החל להתגבר....
ולהפתעתי ראיתי להפתעתי שגם הוא, מצחקק,
ואומר תוך שיעול שחושף העובדה שהוא לבטח גם מעשן כבד.
והוא הושיט לי יד ומיד הוסיף
ברוך הבא לעולם המחשבות...
זה מזכיר לי כאשר הייתי צעיר ורציתי לשנות העולם,
היו לי גם אהבות יפות לצד נכזבות....ולא בדיוק הבנתי למה הוא מכוון...
והוא המשיך
ותמיד חשבתי שהכל לנצח....
ובאותה עת עוד לא ידעתי ממש מזה אלכוהול,
גם לא ממש הבנתי כמה זה ממכר לעשן....
אפשר לומר שהייתי עיוור.
וכל כולי נמשך מידי יום לאהבה חדשה, כי הייתי בטוח שאני אוהב את כולן ואת כולם,
ואז....
התחלתי להיות עסוק כמו כולם ומאז ועד היום,
לא היה לי ממש זמן לקחת פסק זמן,
גם לא לחשוב מה קורה איתי ללטוב ולרע...
פשוט הייתי עסוק כמו כולם,
מצחיק להודות בגילי במופלג...
רדפתי כמו כלב אחרי הזנב....
רצתי כל חיי אחרי עוד ועוד.... כמו כולם, ומידי פעם חושב על אבי שהלך לעולמו
ואני כבר עברתי את הגיל בו עזב אותנו
ועכשיו אני כבר מתכונן ומקווה שזה יצליח לעבור את הגיל בו אימי הלכה לעולמה,
אבל....
שוב אין לי זמן,
אני צריך ורוצה להמשיך במסע המטורף הזה של החיים
חיים יותר צריכים יותר כסף,
והמעגל הזה לא נפרץ....
יש פתאום עוד נכדים ועוד נכדות
ואתה מתקשה להאמין מהיכן היופי והקסם הזה שיש להם להן ....
ואז מבלי יכלותי לעצור את הצחוק שדבק גם בי, פלטתי....
נו זה לבטח בגלל אשתך שתאריך ימים,
הרי להיות רוזקוט מצליח אי אפשר להיות בלי רוזקוטית
ובכלל בחיים אולי לא צריך הרבה אבל...
צריך מזל תזמון ושיהיה מהכל לפי הצורך שגם הוא משתנה...
ואבוי ואם אין לך, כי אז תזכה אולי לסימפטיה שלא עוזרת...
לבטח לא לשלם הוצאות המחיה
שרק עולות מיום ליום וככל שאתה חי יותר
הן גדלות עם הגיל כאילו אי אפשרת אחרת...
אבל החשוב ביותר זה שיהיה לך בת זוג תומכת
תומכת בלי סוף...
אההה....אם לזה אתה מכוון בו נצית המקטרת ואמזוג לך משקה,
אמנם תכננו פגישת עסקים, שהרי הבעת רצון לקנות קצת סחורה...
אך האמת שאין לנו עודף זמן לבזבז בחיים...
ומבלי לזכור כל שניה ש....
כל רגע שחולף לא חוזר....
אבל האמת אנחנו בני מזל.....
אבל עדיין צעירים....
רק בני שבעים....
אמר וצחק,
והוא נגש לארגן הכיבוד לכבודי, ואני התישבתי על הכורסה
חשתי לרגע תחושת הפוגה, והתכוננתי כמוכן לקראת כמה שעות של פטפוט מעורבב עם עסקים,
כמו שיודעים לעשות זאת רק בני שבעים....
אבל החפרפרת הזו של המחשבות בראש...לא עוצרת...כמו הזמן...
ועוד מעט כבר גם נעבור המשוכה של גיל השבעים...
ועוד מעט כבר גם נעבור המשוכה של גיל השבעים
ובכל מקרה נתקשה לקלוט שכאילו רק התחלנו החיים אתמול....
וואלה חלפו להם 70 שנה....
תגובות
0
אהבו
1
916
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
הפקדתי בידיך ליבי...
הפקדתי בידיךליבי...כבר מרגע בו לראשונהנפגשנו...והבנתי כל עוד הוא בידיךאחייה...ולא אסיים את חייאפול.והפקדת ליבך בידיוידעת...לא אאכזב ולאאיכזבתי...ותמיד אהייה והייתילהושיט יד...וידעתי...את...
לקריאת הפוסט
יפה שלי, תודה לך על הכל.
יפה שלי
תודה לך על הכל
איך שנסעת הבנתי
לחיות לבד זה לא בשבילי
איך שהלכת נקלט לי
כל מה שכבר שנים ידעתי
אני עצמאי התלוי בך
בחיי ומידי כל יום
יפה שלי
תודה לך על הכל
ולפתע נזכר איך...
לקריאת הפוסט
לאהוב לפעמים זה פשוט כואב
לאהוב לפעמים זה פשוט כואב
אל תתני לי להישבר
לאהוב אותך זה כל מה שבקשתי ואבקש
לומר לך מילים היוצאות מן הלב
זה כל מה שרציתי ולעד...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות