המחזה, "מר גרין" מאת ג'ף בארון, בבימויו של נתן דטנר המוצג בתיאטרון בית ליסין, הוא קומדיה אנושית מרגשת ומבריקה, בה הצחוק והעצב שזורים יחדיו.

צילום: כפיר בולוטין
תקציר
מה שמתחיל כמפגש כפוי בין יהודי בודד וחשדן לבין הצעיר המרצה אצלו גזר דין של עבודות שירות, לאחר שכמעט דרס אותו, הופך לברית מפתיעה בין שתי נפשות תועות המחפשות קרבה, ואמפתיה.
מחיאות כפיים של כבוד והערכה שקידמו את גדי יגיל ברגע שעלה על הבמה, שינו פניהם לצחוק מתגלגל כאשר נחשפנו לדמותו המורכבת של מר גרין, בגילומו הבלתי נשכח של יגיל, שתיאר בדייקנות מכמירת לב את צפונות נפשו של אדם קשיש, את המועקות שהוא נושא בתוכו ואת התחושה שהחיים נעצרו מלכת.
מר גרין הוא קשיש ערירי בן 86 שחי בדירה ניו יורקית ישנה ומוזנחת. מאז מות אשתו הוא חי מסוגר בדירתו עם טלפון מנותק המסמל יותר מכל את האטימות שלו בפני העולם החיצוני. כאשר רוס (בגילומו המצוין של עידו רוזנברג) מגיע לדירתו של מר גרין במסגרת עבודות השירות שהוטלו עליו, הוא מתקבל כפולש זר ונהדף על הסף. הוא מעמיד פנים שדבר אינו חסר לו ושאינו זקוק לחברתו של איש. אך המעטה הקשיח של מר גרין נסדק לאורך המחזה וגשר של קרבה וזהות נבנה בינו ובין האיש הזר כביכול, על רקע המוצא היהודי של שניהם ועל רקע הסודות, הקשיים והמהמורות במסע חייהם.
השינוי שעובר גרין הקשיש מאדם עקשן, קנאי להרגליו, מנוכר לסביבתו, בעל דעות קדומות מוכיח, שניתן לשנות תפיסות עולם ואפילו הרגלים קשוחים באמצעות תקשורת בונה עם אדם סבלני שמגלה אכפתיות לסבלו של הזולת ומנסה לחזק ולעודד את רוחו.
המחזה מרתק הודות למשחק המעולה של יגיל ורוזנברג, הטקסט השנון עם הנימה ההומוריסטית, המוסיקה הנהדרת שיוצקת אווירה של מתח ולבסוף, המסר של אופטימיות המרמז על העתיד הצפון לגרין עם חידוש מערכת היחסים עם בתו, אליה התנכר כשנישאה לגוי.
למרות שהקהל התגלגל מצחוק מהסצנות שהתגלו בפניו, אי אפשר היה להתעלם מהמחשבה על בדידותם של אותם קשישים שחיים בגפם, ללא ילדים ומשפחה תומכת, חולים ומוזנחים או נתונים לחסדיהם של מטפלים למיניהם.
אבל, כל עוד אפשר להגיע באופן עצמאי (על הרגליים) לתיאטרון, לצחוק וליהנות, גם זו לטובה...
כדאי מאוד לראות.
היוצרים:
המחזאי: ג'ף בארון; בימוי: נתן דטנר; עיצוב תפאורה: אלכסנדרה נרדי; עיצוב תלבושות: אורן דר; מוסיקה: ליאור רונן; עיצוב תאורה: עדי שימרוני; עוזרת במאי: דברת אסולין.
משתתפים:
גדי יגיל – מר גרין; עידו רוזנברג: רוס גארדינר.
משך ההצגה: כשעה ועשרים ללא הפסקה.