יום השואה והגבורה 2018: שיחה ומפגש חברתי בסלון שלנו

נוי  שלום

 לי אישית זה נשמע ומרגיש זוועה ונורא -ממש לא לעניין.

ה"שואה" ו "סלון" זה שילוב ציני שמוריד את השואה לדרגת נושא 

של דיון ושיחה בחברותא....



אין טעם להוסיך מילה.

היי עפיפונה, מטרת המיזם היא דווקא לתת במה לגיבורי השואה ולאפשר לכמה שיותר אנשים לשמוע עדות ממקור ראשון משורדי שואה שלצערנו עוד מעט כבר לא יהיו איתנו. אין בכוונתו לפגוע אלא להעצימם. המונח סלון מתייחס למפגש האינטימי והקטן וחלילה לא נועד לזלזל בנושא השואה אלא לתת לו במה ראויה ומכבדת. מניסיוני האישי וממספר סלונים בהם השתתפתי בעבר, החוויה הן לנותני העדות והן למשתתפים היא מעצימה, מלמדת ומרגשת. מצטערת שזאת הרגשתך. 



נוי 

מערכת מוטק'ה 

לנוי

אין לי .שמץ של ידע עד כמה  ידך במעל של מה שקורה  בבלוגיה ... . אבל ברור כשמש. שקורה



את צעירה על חברי הבלוגיה ולא שולטת בלשונם,לא שולטת  על הקהיליות. שלשמם נועדו

וכל אחד כטוב בעיניו יעשה

לאחרונה גם הולכים ומתרבים מעשי הפרסום,ברור שלא הכל החל בזמנך ,אבל ברור שאי הסדר והבלבול רק תופס תאוצה ..... 

יש קהילת אוכל..... .למה ששת מציף את הבלוגיה .בפרסומות היכן לקנות יין .וממלא. במתכוני אוכל ? יש קהילית אוכל. שמה זה המקום . . 

יש קהילית הפרלמנט של מוטקה. . למה יהודה דרורי מתעקש לכתוב פוליטיקה. בבלוגיה

יש קהילית כתיבה שירה וסיפורים ....למה מתעקשים כל הפיטנים לכתוב .בבלוגיה ,יש קהילית. תרבות למה  אסתי טל מתעקשת לפרסם פעילות תרבותית .וקיומן של הצגות בבלוגיה? 

אז לשם מה את מתפארת .ביצירת קהיליות  וקבוצות ועוד מניה וביה? 

ערבה הילכה אימים במחיקות שהיו  חד צדדיות ,אני כן בעד קונטרול על המדמנה שאנשים מעיזים להשתמש בה כנגד חבריהם, אך זה חיב להיות אוביקטיבי לא חד צדדי ולא בפומבי. .... יש דאר הודעות פרטיות ,אם זה לא עוזר אני דוקא בעד מחיקה אבל על פי  קריטריונים אוביקטיבים וקודם כל ללמוד מה הבעיה

דעי לך שהרבה אנשים  נרשמים לאתר על מנת לכתוב ולהתכתב. בבלוגיה ,אבל היא  הולכת ומאבדת את משמעותה כאשר היא נהפכת לפח הזבל של. הקהיליות  אשר נועדו למקם כל נושא במקומו

ואחרון חביב.....את עצמך מנהלת את .קבוצת מפגשים חברתיים פנוים  חמישים פלוס . . וגם פעילה  בפנוים פנויות  חמישים פלוס אולי זה יותר מידי עמוס מה שמחטיא את המטרה.. . .באתר יש גם נשואים  שמתחסדים....ויש פרודים . מתחסדים לא פחות..... רווקות,רווקים . .. .צעירות  שמחפשות ספונסרים. ..גם גברים צעירים  המחפשים סטוצים עם מבוגרות. ..אור עוזרד  שמחפשת קלינטים לתעסוקתה. .. . יש כותבים אנונימים שכותבים בבלוגיה ווהאנונימיות היא רצונם. .. .

למנהלת רשת חברתית יש הרבה עבודה והרבה שימת לב לתת לערב רב שכזה. שהאתר נותן להם מקום מסודר לכל אחד מהם! 

...רק בהעדר שימת לב. " מרוב עצים לא רואים את היער" וזה הסדר בידיך הוא האם את יכולה או לא? ??? ??



Y M I

פרויקט מבורך. כל דרך להנציח את הקורבנות ו/או את הניצולים בסלון או בכל מקום אחר - מכבד את המעמד ואת המועד הקדוש !! עפיפונה, זכותך להרגיש כפי שאת מרגישה אבל סלון הוא מקום להתכנסות. רוח הדברים תלויה במארח, באורחים ובנושא המפגש. את השתיקות עברנו בילדותנו, הסיפור הדומם השאיר אותנו חסרי אינפורמציה רלוונטית לגבי מה שהתרחש "שם" ומה קרה לבני משפחותינו. חלקנו נותר ללא עבר ברור. האם לא ראוי יותר לארח חברים, להאזין לעדות ולדבר... לפרוק כאב, צער, תיסכול ואעז לאמר שאפילו ההומור רלוונטי . שחור או אחר תוך שמירה על כבוד המעמד. לא באתי לשכנע אלא להציג את עמדתי כבת דור שני לשואה.

לרוני 

כל אחד בוכה מהיכן שכואב לו... נוי הינה המנהלת החברתית . .. ויום השואה הוא אחד הימים בשנה אליהם נוי צריכה לתת דעתה, לכל נושא יש את הפינה שלו וכל אדם מרגיש את אשר הוא מרגיש

מה שאת רואה מהמקום שאת רואה משהוא אחר רואה אחרת מהמקום שהוא רואה והאמפתיה היא עם שניכם... כמו זכות ההבעה

יש הרבה הבנה לדור שני של השואה ודרך נעוריו....ויש הבנה  למי שאין לו קשר לשואה ולא באשמתו

מנהלת  הקהיליה החברתית חיבת להבין את כולם ולתת להם מענה לשביעות רצונם



לעולם לא נשכח שהיתה שואה במטרה  שלא תהיה בשנית ....למרות שהעולם אינו אוהב אותנו  ומערכת ההסברה שלנו לוקה בחסר ,אנו צריכים להגן על עצמנו... ולכן עלינו להיות חזקים

לא נשקע  בחלב שנשפך ולא ניתן להשיבו לבקבוק .. נשתדל שהוא לא ישפך יותר... . 



שתהיה שבת מנוחתך ושבי נחת בארץ בתקווה שלא תכלה



Y M I

רוני 

אבי שעלה עם קבוצת ההכשרה של בית"ר מריגה בשנת 1933(למכביה)

ונשאר בארץ.

איבד את כל משפחתו שנשארה בריגה -בשואה..

איש ממשפחתו לא שרד.

והוא שתק כל חייו.

וכששאלתי אותו שאלות על המשפחה

אמר אל תבואי אלי עם קושיות. אז הפסקתי לשאול.

לפעמים הוא סיפר לי זכרונות על רגעים של זיכרונות מלבבים.

אמי סיפראה לי ממה שידעה על משפחתו ושאביו התנגד לחילוניותו

ולעזיבתו.אביו החרים אותו...





הוא לא דיבר אבל צעק מתוך שנתו בשפות זרות ובכה.

השבוע, במקרה מצאתי תמונוץ שלו אחת מההכשרה ,מהצבא הלטבי

וכגפיר.(נוטר).



דודה מצד אימי שרדה בנס בסיביר עם בנה ושמעתי סיפורי זוועה.בנה התעוור ונשאר נכה בשל רעב ותת תזונה.



הבן שלי מחנך בביה"ס  נסע לא פעם עם תלמידיו לפולין (מקווה שהמנהג הזה ייפסק לאלתר!)



.

לכל איש יש שם  ןכל סיפור קורע את הנשמה.

והמספר של 6 מיליון -בלתי נתפס.

לעניות דעתי אסור אסור אסור לנו לשכוח  או לאפשר למישהו לנסות

ולהשכיח מאיתנו ומהדורות הבאים ומהעולם כולו -את השואה.



לגבי אין""ימים קדושים", ולא "מקומות קדושים"

.אבל היחס שלי לשורדי שואה הוא יחס של -אי אפשר ואל לנו  להתייחס אליהם כאל מובן מאליו.הם אוד מוצל מאש. ומתבקש  שנעטוף אותם בחמלה ונחמה ואהבה..



יש בלבי על החרדים שמתרצים ומסבירים את אי התערבות האלוהים כ"הסתר פנים"

או אפילו כ"עונש" מאלוהים..... .



אז, את יכולה לשבת בסלון עם אנשים,לנשנש ולשתות וללש ולדוש 

זה לא יום השוטה  ש"מקודש ",אלא כאסון  החרות וצרוב

בנפשי  בהוויתי.

ומאידך

מה שנותן יתר תוקף שאסור לשכוח את הסיבה שאנחנו  כאן ואין לנו ארץ אחרת...



אבל כל ובחירתו.

ו"סלון" בקונוטציה שלי ,הינו מקום למפגש חברתי-תרבותי/בידורי ..

אבל אולי זו רק התחושה האישית שלי....  

התכנסות בסלון זו רק תחושתך להיפך  זה מקום אינטימי ובהחלט משרת את  המטרה

לא תמיד רוקדים בסלון,,,לפעמים גם בוכים

העיקר  התחושה בלב,  ההזדהות , ולא המקום-הוא שיוצר את התחושות,

 

תגובה לעפיפונה, 

השנה זו תהיה פעם שלישית שאפתח את סלון ביתי לזכרון בסלון.

אמא שלי ניצולת שואה - יושבת ומספרת לצעירים שבאים לשמוע לזכור ולא לשכוח. 

ההענות מדהימה. כל שנה אנשים עומדים גם מחוץ לדלת הפתוחה וגם  ובחדר המדרגות ומקשיבים לסיפורים מפי אמא אחת שהייתה שם. השאלה החזקה שהמבקרים חוזרים ושואלים מידי שנה "מדוע חשוב לך לספר ומה את רוצה להשיג מהארוח של זכרון בסלון? אימי עונה בקול צלול - לא לשכוח! מי ששוכח את ההסטוריה שלו סופו שהיא תחזור על עצמה" הסלון כחדר בידור או כחדר שבו יושבים ומעלים זכרונות. זו חוויה מעצימה.

כדאי שתבחרי סלון ותתרשמי מהחוויה המעצימה וחובה עליינו לספר ולעולם לא לשכוח.

רחל