לפסח - שלושה שקים - צוחק מי שמבין -
פגישה של בדיחה עם מציאות מפתיעה...
שלושה שקים - צוחק מי שמבין -
חרז רמיאב - בעקבות בדיחה...
הם חיו בשיגרה משעממת.
יום אביבי אחד הודיע הוא לגברת,
כי ייצא לשני ימים ולא פחות,
אולי ביום שלישי ישוב לפני חצות.
שמחה הגברת, הזדמנות כזאת,
הזמינה לה למסיבה שלושה מן העבר,
כאלה שיודעים כיצד אפשר לחיות
ולא לחשוש יותר משום דבר.
הכל קרה בזמן שבין פורים לפסח.
ביום שני בליל, בשיא ההילולא,
צלצל הטלפון פתאום, היה זה בעלה...
בעוד מספר דקות, הוא יתייצב בפתח...
הגברת רצה למטבח, שקים שלושה הוציאה,
ציותה על שלושת האורחים להיכנס בתוך.
סידרה אותם במסדרון - "משלוח שהגיע"
וכך הבעל שהקדים, ייתמה אך לא יהיה נבוך ...
הביט הבעל בשקים, "מה אלה כאן?" שאל.
"אספקה לליל הסדר, הבאתי כאן באריזות.
את אלה נבשל, אחרי בדיקת חמץ, וגם נאכל."
"כל כך הרבה???" אמר נדהם, "דווקא כשבא לירזות?"
בעט בשק ראשון ברגל,
השק השמיע: "מווווו!"
"מה זה???" שאל...
"זה לשחיטה!" ענתה "זה עגל..."
בעט בשק שני בברך,
השק קירקר "קו-קו-ריקווו!"
"מה זה???" שאל הוא מחוייך.
"זה תרנגול, עבור מרק...וקנעידאלאך......"
הכניס אגרוף לשק שלישי
וזה שתק, נדם מקול.
חבט בו עוד, פנים וצד...
מתוך השק קפץ ניפחד,
בחור מסמיק וקצת טיפשי,
צועק בקול לא אנושי:
"דגים!!!...דגים!!!...."
*****************
עד כאן הבדיחה וההמשך המוזר...
.
לפני הרבה שנים סיפרתי את הקוריוז הזה לחבורה בערב שבת, בבית של שליחים בסמוך לוושינגטון בארה"ב. למחרת יצאנו לסיור במרכז העיר הגדולה, בעיקר במוזיאונים.
צרוף מקרים הביא את ההפתעה הגדולה.
בחצר הפסלים של מוזיאון גדול עמדו שלושת הגיבורים שלנו....אלה שמצולמים למטה...
צילמתי אבל אני לא זוכר מי הפסל ומה הנושא... :)
כל זכויות החרוזים שמורות :) (C)
חרז רמיאב - בעקבות בדיחה...
הם חיו בשיגרה משעממת.
יום אביבי אחד הודיע הוא לגברת,
כי ייצא לשני ימים ולא פחות,
אולי ביום שלישי ישוב לפני חצות.
שמחה הגברת, הזדמנות כזאת,
הזמינה לה למסיבה שלושה מן העבר,
כאלה שיודעים כיצד אפשר לחיות
ולא לחשוש יותר משום דבר.
הכל קרה בזמן שבין פורים לפסח.
ביום שני בליל, בשיא ההילולא,
צלצל הטלפון פתאום, היה זה בעלה...
בעוד מספר דקות, הוא יתייצב בפתח...
הגברת רצה למטבח, שקים שלושה הוציאה,
ציותה על שלושת האורחים להיכנס בתוך.
סידרה אותם במסדרון - "משלוח שהגיע"
וכך הבעל שהקדים, ייתמה אך לא יהיה נבוך ...
הביט הבעל בשקים, "מה אלה כאן?" שאל.
"אספקה לליל הסדר, הבאתי כאן באריזות.
את אלה נבשל, אחרי בדיקת חמץ, וגם נאכל."
"כל כך הרבה???" אמר נדהם, "דווקא כשבא לירזות?"
בעט בשק ראשון ברגל,
השק השמיע: "מווווו!"
"מה זה???" שאל...
"זה לשחיטה!" ענתה "זה עגל..."
בעט בשק שני בברך,
השק קירקר "קו-קו-ריקווו!"
"מה זה???" שאל הוא מחוייך.
"זה תרנגול, עבור מרק...וקנעידאלאך......"
הכניס אגרוף לשק שלישי
וזה שתק, נדם מקול.
חבט בו עוד, פנים וצד...
מתוך השק קפץ ניפחד,
בחור מסמיק וקצת טיפשי,
צועק בקול לא אנושי:
"דגים!!!...דגים!!!...."
*****************
עד כאן הבדיחה וההמשך המוזר...
.
לפני הרבה שנים סיפרתי את הקוריוז הזה לחבורה בערב שבת, בבית של שליחים בסמוך לוושינגטון בארה"ב. למחרת יצאנו לסיור במרכז העיר הגדולה, בעיקר במוזיאונים.
צרוף מקרים הביא את ההפתעה הגדולה.
בחצר הפסלים של מוזיאון גדול עמדו שלושת הגיבורים שלנו....אלה שמצולמים למטה...
צילמתי אבל אני לא זוכר מי הפסל ומה הנושא... :)
כל זכויות החרוזים שמורות :) (C)
תגובות
2
אהבו
3
1066
AnatLevi
חחחח גדול ממש אהבתי. וושינגטון וארה"ב ממש יפות ואני ממש אוהבת את המקום. לפסח תיכננו טיול מאורגן לדרום איטליה וזה לא ממש כמו ארה"ב אבל אני מאוד אוהבת גם ואם זה יילך טוב אז הטיול הבא יהיה טיול...
חחחח גדול ממש אהבתי. וושינגטון וארה"ב ממש יפות ואני ממש אוהבת את המקום. לפסח תיכננו טיול מאורגן לדרום איטליה וזה לא ממש כמו ארה"ב אבל אני מאוד אוהבת גם ואם זה יילך טוב אז הטיול הבא יהיה טיול מאורגן לברצלונה. אני אף פעם לא הייתי אבל זה חלום ישן. שיהיה חג שמח ושמור על החיוך!
יאיר דקל
קראתי, חייכתי. מתאים לחג
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
"חברים לנשק" - זיכרון לחללי צה"ל - סיפור אמיתי
"חברים לנשק"- זיכרון לחללי צה"ל -
סיפור אמיתי - מאתרמיאב-
ערב אחד, בערך בשמונה, לקראת מנוחת הלילה, נקראה מחלקה 2 להתייצב מול משרד הפלוגה, עם רובים מכודנים וחגור קל. המ"מ הודיע לחיילים כי...
לקריאת הפוסט
יום חג בכיתה... – בעקבות מעשה שהיה
יום חג בכיתה...
– בעקבות מעשה שהיה - מאתרמיאב -
המקרה היה לפני כמה עשרות שנים. בעוונותיי הרבים, הייתי גם מורה, סיימתי סמינר למורים ואחריו את השרות הצבאי. בזמן שחיכיתי להתחלת הלימודים...
לקריאת הפוסט
פסוקו של יום - סיפור
פסוקו של יום - סיפור - מאתרמיאב
בכל ערב ישבנו, כל אחד במקומו הקבוע מול הטלויזיה.
אותו, הריכוז שלנו, לא עניין בכלל. אמנם, גם הוא תמיד תפס את כורסתו הקבועה, הקיצונית מימין, אבל היה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות