ספרו לנו על העבודה הראשונה שלכם ואולי תזכו בכרטיסים לערב שירה עם שרהל'ה שרון במוטק'ה!

בשנות השישים היו שנות הצנע בישראל.

הורים שלי אמנם עבדו קשה אך השכר היה די נמוך ובקושי הספיק לתחזוקה השוטפת של הבית.

לא היה שפע ולא היו מותרות. אם נוצר איזשהו עודף כסף, אז הוא הופנה לקופת היום השחור, כך קראו בזמנו לקופה המיוחדת.

על דמי הכיס בכלל לא חלמתי, כי חיינו במסורה.

כיוון שאמי עבדה בעיריה היתה לה נגישות לכל מיני מחלקות שהעסיקו בני נוער, היא סדרה לי את העבודה במועדון נוער שכונתי, היום קוראים לזה מתנ"ס. את העבודה הראשונה שלי בשכר התחלתי בגיל 16 כמדריכה חברתית במועדון נוער שכונתי. לשם היו באים ילדים אחרי שעות בית הספר, כדי לקבל עזרא בשעורי בית. לשחק משחקי חברה, לפגוש חברים ועוד הרבה פעילות חברתית, בינהן פעילות התנדבותית בעזרה לקשישים.

מעבר לזה שזאת היתה עבודה מהנה, מספקת ובשכר, הצלחתי לאסוף כסף כדי לקנות לעצמי ג'ינס ראשון ונעלי נמרוד שהיו אז פסגת האופנה אצל בני הנוער.

הייתי בת 24 , שנה לפני כן פניתי לשגרירות גדולה בארץ בבקשה להתקבל כמתרגמת. כיבדתי מאד את אנשי השגרירות, ורציתי לעבוד איתם. והנה, כעבור שנה התקבל בביתי מכתב: נתפנתה משרה, מזמינים אותך להיבחן. אני הייתי הטובה בתלמידי האנגלית בכתתי בתיכון (למעט אחד שגדל בארה"ב), הבחינה היתה קלה מאד. מכל האנשים - התקבלתי!

במשכורת הראשונה הגשמתי חלום וקניתי ויולה.

שלום רב,



אני מאד אוהבת ילדים, במיוחד כשהם קטנים.



עבודתי הראשונה היתה שמרטפות בערך בגיל 10. 



זכור לי שמאד הצלחתי בכך ואפילו היה לי מוניטין ולעיתים "רבו" עלי כשהיו צריכים אותי באותו זמן, ואז הייתי צריכה לבחור היכן לעבוד. 

פעם, לבקשת ההורים, בלית ברירה, שמרתי על ילדים בשתי דירות שונות באותה קומה, ומידי כמה דקות הלכתי לוודא שהכל בסדר וכולם ישנים.



יש לי ארבעה ילדים ונכד אחד (כן ירבו), עליו אני שומרת ועוזרת היום... :)



בתודה,

אירית