מוטקה > בלוגים > הבלוג של אסתי טל > "מלך הפוגים" - הצגת יחיד של דניאל הראל עוסקת בסיפורים - אלו שאנו מספרים לעצמנו, מדוע וכיצד הם משפיעים ומעצבים את חיינו. המופע שזור בקטעי אמנות על חושית.
"מלך הפוגים" - הצגת יחיד של דניאל הראל עוסקת בסיפורים - אלו שאנו מספרים לעצמנו, מדוע וכיצד הם משפיעים ומעצבים את חיינו. המופע שזור בקטעי אמנות על חושית.
צילום: בן מזרחי
הגעתי לתיאטרון "החנות" בדרום תל אביב ברגשות מעורבים. מה כבר אמן חושים יכול לחדש לי מעבר לקסמים עם קלפים, קריאת מחשבות, העלמת חפצים והופעתם במיקום אחר תוך שינוי צורתם ותפקודם, תהיתי.
אולם, ברגע שדניאל הגיח מאחורי הקלעים אל הבמה, חששותיי נמוגו. הנוכחות הבימתית שלו כובשת. הוא מדבר בגובה העיניים, משתף את הצופים במעשה הקסמים, משאיר אותם פעורי פה. דניאל משלב במופע את סיפורו האישי, מתאר תקופות שונות בחייו, התחושות שפקדו אותו בזמנו והובילו אותו לפתח את כישוריו המיוחדים. אם לרגע חשבתי שמדובר במופע בידור קליל, הבנתי שעוד נכונו לי הפתעות למכביר.
אחרי שסיפרו לי, שבנוסף לקסמים דניאל פיתח את שיטת ה'פענוח האנושי' לפיה הוא מסוגל על בסיס ניואנסים מעטים לגלות על האדם פרטים נסתרים, סקרנותי גאתה.
ההצגה זרמה בקצב. מתח באוויר. סיפורים וזיכרונות של צופים מהקהל השתלבו בסיפוריו הביוגרפים של דניאל, שנוגעים בחוויות של כל אדם בעידן המודרני, כמו למשל, תחושה של כאוס, בלגן ותהיות מהו סדר והאם יש סדר אחד, איך להתמודד עם שברון לב, כיצד להתייחס למציאות אם אינה ניתנת לשינוי ועוד.
כדי שלא נחשוב שהמראות הנגלים לפנינו הם אחיזת עיניים, מדי פעם הוא הזמין לבמה את אחד הצופים והפליא לגלות את צפונות ליבו, להוכיח לנו שבאמצעות שיטות לימוד ספציפיות, כוח רצון והתמדה, השמיים הם הגבול.
דניאל ביקש שכל אחד יחשוב על אירוע משמעותי שהתרחש בתקופת הילדות שלו ועיצב את תפיסת עולמו ואת מסלול חייו. הוא ביקש שנתמצת זאת במילה אחת, אם אפשר, וננצור את התשובה.
ניסיתי להעלות משהו ממאגר הזיכרונות שלי. לפתע הבזיקה בתוכי המילה 'שושנים' והגיתי אותה בקול. דניאל שאל על איזה גיל מדובר ואמר שיש בינינו משהו משותף. סיפרתי על הפטיו המכוסה בשושנים שניצב בחצר ביתי בילדותי בירושלים וכיצד המראה שלו נסך בי תמיד עידוד ושמחה.
דניאל שלף מסגרת אובלית אטומה שבתוכה מעין מטבע מתכתי מוזהב. על צידו התחתון הייתה מוטבעת בכתב יד המילה "שושנים". נשארתי פעורת פה, כמו גם הקהל.
המופע היה מורכב מאלמנטים מגוונים לרוב,שהצטיירו בעיניי כאומנות חושים תיאטרלית עם ערך מוסף.
הכי הפליא אותי שדניאל מסוגל לדעת במבט אחד בלבד, אפילו אהבות שכבר הספיקו לדהות בדפי הזמן. לאחת בקהל הוא ניחש את שם אהובה שנטש ואפילו הקריא לה מכתב 'ניחומים' שהכין מבעוד מועד ונועד עבורה. (תוך ציון שמה המפורש).
בשיחה שקיימנו עם דניאל לאחר ההופעה, הסתבר שהקסמים שהוא מבצע אינם המטרה אלא האמצעי לספר משל על האדם בעידן המודרני.
דניאל מבהיר, "לאורך השנים קוסמים הגיעו למצב שבו המדיום נהיה המסר. הקסמים נעשים כדי להעביר רעיון אחד - שהקוסם הוא כל יכול, והוא בוחר לבטא את זה בניחוש השם עליו אתה חושב.
המחשבה מאחורי 'מלך הפוגים', היא שאפשר לתת לקהל יותר מטכניקה, אפשר וצריך, לתת לו סיפור וחוויה שמספקת גם חומר למחשבה, ערך אמיתי שיכול להדהד אתו הלאה".
מופע מעניין, מלא 'אקש'ן' ורוח נעורים, הדגמות חיות מול הקהל ובשיתופו. ניסים ונפלאות ברוח הזמן. יצאתי מהמופע עם מספר תובנות על החיים ומצב רוח מרומם.
מופעים נוספים:
28-29 ביוני
בתיאטרון החנות. רחוב עליה 31, תל-אביב.
הגעתי לתיאטרון "החנות" בדרום תל אביב ברגשות מעורבים. מה כבר אמן חושים יכול לחדש לי מעבר לקסמים עם קלפים, קריאת מחשבות, העלמת חפצים והופעתם במיקום אחר תוך שינוי צורתם ותפקודם, תהיתי.
אולם, ברגע שדניאל הגיח מאחורי הקלעים אל הבמה, חששותיי נמוגו. הנוכחות הבימתית שלו כובשת. הוא מדבר בגובה העיניים, משתף את הצופים במעשה הקסמים, משאיר אותם פעורי פה. דניאל משלב במופע את סיפורו האישי, מתאר תקופות שונות בחייו, התחושות שפקדו אותו בזמנו והובילו אותו לפתח את כישוריו המיוחדים. אם לרגע חשבתי שמדובר במופע בידור קליל, הבנתי שעוד נכונו לי הפתעות למכביר.
אחרי שסיפרו לי, שבנוסף לקסמים דניאל פיתח את שיטת ה'פענוח האנושי' לפיה הוא מסוגל על בסיס ניואנסים מעטים לגלות על האדם פרטים נסתרים, סקרנותי גאתה.
ההצגה זרמה בקצב. מתח באוויר. סיפורים וזיכרונות של צופים מהקהל השתלבו בסיפוריו הביוגרפים של דניאל, שנוגעים בחוויות של כל אדם בעידן המודרני, כמו למשל, תחושה של כאוס, בלגן ותהיות מהו סדר והאם יש סדר אחד, איך להתמודד עם שברון לב, כיצד להתייחס למציאות אם אינה ניתנת לשינוי ועוד.
כדי שלא נחשוב שהמראות הנגלים לפנינו הם אחיזת עיניים, מדי פעם הוא הזמין לבמה את אחד הצופים והפליא לגלות את צפונות ליבו, להוכיח לנו שבאמצעות שיטות לימוד ספציפיות, כוח רצון והתמדה, השמיים הם הגבול.
דניאל ביקש שכל אחד יחשוב על אירוע משמעותי שהתרחש בתקופת הילדות שלו ועיצב את תפיסת עולמו ואת מסלול חייו. הוא ביקש שנתמצת זאת במילה אחת, אם אפשר, וננצור את התשובה.
ניסיתי להעלות משהו ממאגר הזיכרונות שלי. לפתע הבזיקה בתוכי המילה 'שושנים' והגיתי אותה בקול. דניאל שאל על איזה גיל מדובר ואמר שיש בינינו משהו משותף. סיפרתי על הפטיו המכוסה בשושנים שניצב בחצר ביתי בילדותי בירושלים וכיצד המראה שלו נסך בי תמיד עידוד ושמחה.
דניאל שלף מסגרת אובלית אטומה שבתוכה מעין מטבע מתכתי מוזהב. על צידו התחתון הייתה מוטבעת בכתב יד המילה "שושנים". נשארתי פעורת פה, כמו גם הקהל.
המופע היה מורכב מאלמנטים מגוונים לרוב,שהצטיירו בעיניי כאומנות חושים תיאטרלית עם ערך מוסף.
הכי הפליא אותי שדניאל מסוגל לדעת במבט אחד בלבד, אפילו אהבות שכבר הספיקו לדהות בדפי הזמן. לאחת בקהל הוא ניחש את שם אהובה שנטש ואפילו הקריא לה מכתב 'ניחומים' שהכין מבעוד מועד ונועד עבורה. (תוך ציון שמה המפורש).
בשיחה שקיימנו עם דניאל לאחר ההופעה, הסתבר שהקסמים שהוא מבצע אינם המטרה אלא האמצעי לספר משל על האדם בעידן המודרני.
דניאל מבהיר, "לאורך השנים קוסמים הגיעו למצב שבו המדיום נהיה המסר. הקסמים נעשים כדי להעביר רעיון אחד - שהקוסם הוא כל יכול, והוא בוחר לבטא את זה בניחוש השם עליו אתה חושב.
המחשבה מאחורי 'מלך הפוגים', היא שאפשר לתת לקהל יותר מטכניקה, אפשר וצריך, לתת לו סיפור וחוויה שמספקת גם חומר למחשבה, ערך אמיתי שיכול להדהד אתו הלאה".
מופע מעניין, מלא 'אקש'ן' ורוח נעורים, הדגמות חיות מול הקהל ובשיתופו. ניסים ונפלאות ברוח הזמן. יצאתי מהמופע עם מספר תובנות על החיים ומצב רוח מרומם.
מופעים נוספים:
28-29 ביוני
בתיאטרון החנות. רחוב עליה 31, תל-אביב.
תגובות
0
אהבו
0
1263
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
ניסים ונפלאות
בודקת אם אתם עדיין קיימים בעידן הבלבלת הקורונטית.
אודליה
לקריאת הפוסט
"לילה בפריז" השאנסונים הגדולים של כל הזמנים
צילום: באדיבות תיאטרון הקאמרי
מסע לילי קסום בעיר האורות לצלילי מיטב שיריהם של אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל...
לקריאת הפוסט
תחושת בטן - דרמה משפחתית שעולה על במת תיאטרון הקאמרי
צילום: גבריאל בהרליה.
תחושת בטן עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות