"כחול אדום לבן": קירוב לבבות מוסיקלי באמצעות התזמורת הקאמרית הישראלית, שהחל בקונצרטים של מיטב המלחינים הצרפתיים לרגל חגיגות שנת ישראל-צרפת - ממשיך בקונצרטים המוקדשים למוסיקה ארגנטינאית לרגל יום עצמאותה ה-102.
צילום: אסף קליגר
כשהכנר הוירטואוז, בינימין שמידט (אוסטריה) החל לנגן את היצירה "השור על הגג" מאת המלחין הצרפתי מיו בגרסה לכינור סולו ותזמורת, חשתי שזוהי המתנה הנהדרת ביותר שהתזמורת הקאמרית הישראלית יכולה להעניק לכבוד חגיגות שנת ישראל-צרפת.שמידט, גבר מרשים וכריזמטי כבש את ליבי בנגינתו המקצועית והרגישה, שהרטיטה את ליבי.
כאשר המנצח אריאל צוקרמן סיפר לנו על חייו המטלטלים של המלחין, הבנתי מה מסתתר בין תווי היצירה ואת המשמעות שהעניק שמידט לכל צליל שהשמיע.
"השור על הגג" מאת רְיוּס מִיו
"כנצר למשפחה יהודית-צרפתית עתיקה, נאלץ מִיוֹ, בשנת 1940, להימלט מצרפת עם משפחתו. לאחר שהייה קצרה בספרד, התיישב בארה"ב, שם הוקסם מן המקצבים ומן ההרמוניות של הג'אז. את הזדהותו העמוקה עם הציונות ועם ישראל, הביע ברבות מיצירותיו ומכתביו, ובשנת 1952 ביקר בישראל, לרגל ביצוע הבכורה של האופרה שלו "דוד".
בשנים 1918-1917, מיו שהה בברזיל כמזכירו של הסופר הצרפתי פּוֹל קְלוֹדֶל, והוקסם מן המקצבים של המוסיקה העממית הברזילאית, מן העליצות המשכרת של הקרנבל", סיפר צוקרמן והדגיש, שביצירתו של מיו, "השור על הגג", משנת 1919, ניכרות היטב השפעות אלה. היצירה מושתתת על כתריסר נעימות ברזילאיות והן קשורות זו לזו, בנושא מקורי של מיו.
כן הפליא שמידט לבצע את הקונצ'רטו לכינור מס' 5 בלה מינור אופוס 37 מאת המלחין הצרפתי וייטן, במהלכה נהניתי עד הגג מנגינתו הוירטואוזית.
את הקונצרט חתמה הסימפוניה מס' 88 ב-דו מז'ור, ("הדוֹב") של פראנץ יוזף היידן, שהמוזיקה שלו הייתה ידועה ואהובה בפאריס מאז שנות ה60 של המאה ה-18, כאשר אחדות מן הרביעייה שלו בוצעו שם לראשונה.
החגיגה נמשכת:
לקראת סיום עונת 2017/18 תקיים התזמורת הקאמרית הישראלית 9 קונצרטים ברחבי הארץ המוקדשים למוסיקה ארגנטינאית, וזאת לרגל יום עצמאותה ה-102 של ארגנטינה. בקונצרט ינוגנו יצירות מאת אריאל רמירז, אסטור פיאצולה, מרטין פלמרי ויצירות טנגו אהובות.
המנצחת על הסדרה היא ג'יזל בן-דור – מנצחת בעלת שם עולמי - וישתתפו בה כסולנים נגן הבנדוניאון הארגנטינאי חואנחו מוסליני (שיבצע גם יצירה פרי עטו), הזמרות יונית שקד גולן (אלט) ומורן אבולוף (סופרן), האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי, זמרי קולגיום ת"א ורקדני הטנגו כריס ולילך דוארטה, שירקדו מבחר קטעי טנגו מוכרים ושובי לב.
היצירה שאני הכי משתוקקת להאזין לה היא "מִיסָה קְרִיוֹלָּה" מאת אריאל רמירז.
רָמִירֶז (2010-1921) נולד בסָנְטָה פֶה (ארגנטינה). כאשר כתב את ה"מיסה קריולה" בשנים 1963-64, היה זה זמן קצר לאחר שהמועצה השנייה של הוותיקן התירה את דרכי השימוש בלשון הכנסייה הקתולית. כך זכתה "מיסה קריולה" להיות אחת מן המיסות הראשונות שנכתבה בשפה הלאומית. רָמִירֶז השתית את יצירתו על המקצבים והמלודיות האופייניות לדרום אמריקה ובמיוחד ארגנטינה, תוך שימוש בשפת ארצו.
מועדי הקונצרטים :
המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד: יום א', 17 ביוני, 20:30
היכל התרבות פתח תקווה: יום ב', 18 ביוני,20:00
היכל התרבות כרמיאל: יום ה', 21 ביוני, 20:30
היכל התרבות אשקלון: יום א', 24 ביוני, 20:00
היכל התרבות אריאל: יום ג', 26 ביוני, 20:00
מוזיאון ת"א לאמנות, אולם רקנאטי
יום ב' 9 ביולי 19:00
יום ג' 10 ביולי 20:00
אלמא מרכז אמנויות, זיכרון יעקב
יום ה' 12 ביולי 21:00
יום ש' 14 ביולי 21:00