"אנשים, מקומות ודברים" מאת דנקן מקמילן בתיאטרון בית ליסין - דרמה סוחפת ומרגשת, העוסקת בסבך היחסים בין הורים לילדים וביכולת להגשמה עצמית בכל הטירוף והמתח האופפים אותנו. משחק מעולה.
צילום: כפיר בולוטין
תקציר:
אמה, שחקנית תיאטרון צעירה ומבטיחה – המגלמת דמות של שחקנית שמשחקת ב"השחף" של צ'כוב – מתמוטטת יום אחד על הבמה באמצע הצגה ונזקקת לאשפוז.
היא מכחישה שיש לה בעיות בריאות או שהיא סובלת מהתמכרות. רגע לפני שתאבד הכל - קריירה, חברים ומשפחה, היא פונה לעזרה. כל העבר שלה, מערכות היחסים, הרגשות והאמונה לובשים ופושטים צורה בניסיונותיה להבין האם תוכל לשרוד את העולם המודרני כשהיא פיכחת.
"משחק זה כמו סמים ואלכוהול חוץ מהבדל אחד. תפקיד טוב מגיע פעם ב..." – אחד המשפטים הנצרבים בזיכרון - אותו אומרת אזרזר, המגלמת להפליא את דמותה של אמה - ממחישים את חייהם הבלתי יציבים של שחקנים, הכמהים לתפקיד משמעותי, שאינו תמיד עומד לפתחם.
שחקנים, כמו גם בעלי מקצועות חופשיים אחרים וגם אנשים מהשורה חיים במתח תמידי ואי-ודאות בתחום המקצועי, הכלכלי והאישי.
יש המתמודדים עם מצבם בהצלחה, חיים את הרגע, זורמים, מוצאים משמעות במקצועם או בחייהם האישיים ויש הבורחים להתמכרויות שונות. אחדים מתעוררים ברגע מסוים, מכירים במצבם, בוחרים להתמודד באמצעות סיוע מבחוץ, לעבוד על נקודות התורפה, להשתנות ולהיחלץ ממציאות חייהם העגומה ויש הסבורים שההתמכרות שלהם (בעיקר לסמים ולאלכוהול), זוהי הדרך ההולמת את אישיותם ודרכם בחיים.
הרפליקה "כשאני לא בדמות, אני לא בטוחה שאני קיימת" – אחת מתוך האמירות והאמיתות הרבות המפוזרות לאורך המחזה, מתארת את האומללות המאפיינת את גיבורי המחזה.
"זה מחזה על אנשים אבודים. הם מחפשים נקודת אחיזה במקום להתמודד עם הבעיות שלהם. אמה הלכה לאיבוד ומה שהיא מצאה לנכון כדי להתמודד עם החיים, זה החומרים הכימיים שעוזרים לה לעבור יום ועוד יום ללא חיבור אמיתי לחיים. היא מרמה את התודעה שלה.
גם כשהיא עוברת טיפול – בתהליך ארוך ומייגע, רווי תסכול וכאב – ומודה בכך שהיא אלכוהוליסטית ונרקומנית, שמשקרת דרך קבע – דרכה אינה סוגה בשושנים. עם כל פיתוי קטן, היא מסוגלת ליפול בחזרה למלכודת ההתמכרות.
מחזה מרתק, מרגש, מעלה הרהורים ותובנות, רווי היבטים פסיכולוגיים ופילוסופים. נהניתי מההצגה בעיקר בזכות המשחק המעולה של כל השחקנים ובראשם מגי אזרזר, שהוכיחה עצמה במשחק משובח שאין בלתו.
.
הצוות:
בימוי: רוני פינקוביץ', תרגום: עידו ריקלין, תפאורה: כנרת קיש, תלבושות: אורנה סמורגונסקי, עריכה מוסיקלית ותנועה: מירי לזר, תאורה: קרן גרנק, וידיאו: יואב כהן.
משתתפים: מגי אזרזר, יורם טולדנו, נעמה שפירא, נמרוד ברגמן, חי מאור, פלורנס בלוך, לירון בן ששון, ליאור מיכאלי, עודאל חיון, מעיין עמרני, מאי אזולאי, הגר משולם ויצמן, ירדן ניקפהמה, רננה ניתאי, טל צירין.
ההפקה המיוחדת הזו, שכבשה את במות לונדון ונחשבת לאחת התגליות המרגשות ביותר, מועלית בפעם הראשונה בישראל, בתיאטרון בית ליסין.