חגית טרקה את הדלת ונעלמה - פרק ב
אף אחד לא שם לב לבועז האיש החסון ,עם השער המאפיר שעדיין ישב מיותם על הספה מכונס בתוכו ספון במחשבותיו. איש לא ניגש אליו, לא שאל, לא התעניין. לשלומו לבד, בדד, כמו אז, זה הרגע שבו בועז הפליג לימים אחרים, הוא לא שמע לא את אפרת ולא את חגית,הוא נזכר בפרידה מהוריו הוא שמע שקשוק רכבות, ימים אותם רצה לשכוח העלה כעת מהאוב, מקווה לשאוב משם כוח. לחזור אל השפיות שאליה היה רגיל מאז שעלו לארץ., להיות שוב אותו החברמן כמו שקראו לו החברה.
חגית טרקה את הדלת בעוצמה ונעלמה, מותירה את האימא המומה . אפרת מהר מאוד התעשתה החליטה להחזיר לעצמה את הסמכות ההורית. לקחה את השל הניחה אותו בחיפזון על כתפיה ויצאה במהרה אל הכפור אחרי חגית שכבר החלה להתיישב ברכב הטנדר שהמתין לה בחוץ, אפרת הספיקה לאחוז בדלת בטרם חגית תטרוק גם אותה בחוזקה.
"חגית" אמרה אפרת בהרמת קול " את רוצה ללכת תלכי, אני לא מחזיקה אותך כאן בכוח. אבל תלכי עם ראש מורם, אל תברחי, אל תלכי כשאת בשפל המדרגה, לכי כשאת יודעת לאן את הולכת. תחזרי הביתה וננקה ביחד את האווירה, צריכים לשוחח, לפתור את הבעיה שטרם הכרת אותה." לאחר דין ודברים אפרת הצליחה לשכנע את חגית לחזור הביתה ולסגור את השיחה בצורה מכובדת.
יום שישי זה ,על בטוח ייחרט בזיכרונן של חגית ואפרת. והבטיחו זו לזו שלא עוד. הן כבר הבינו לאן החרדה יכולה לקחת אותן, אותם את כל המשפחה.
"כעת חגית לכי להתקלח ולמרות האיחור נקבל את פני השבת כהלכה"
רק כעת אפרת שמה לב לבועז שעדיין ישב בדד על הספה, ידעה כבר שבועז לא נמצא ברגעים אלה כאן בביתם , הוא נמצא שם, במקום שמשם הצליח לברוח כשראה את הוריו מובלים כצאן לטבח. אפרת התקרבה אליו אל בועז שהגחלת היוקדת טרם כבתה ביניהם. לקחה את ראשו בעדינות חיבקה אותו ברוך, מנקה ממנו את הדמעות שנקוו ונשרו מעיניו, לא דיברה אתו, רק ידיה דיברו אליו ברוך. ידיה העדינות של אפרת הצליחו לחדור מבעד למסך הערפל בו היה בועז, אט אט אסף את עצמו, קם מהספה, וכעת הוא עטף את אפרת בידיו החסונות. עמדו כך בלי לדעת כמה זמן עמדו, שואבים כוחות זה מזו, הייתה נשארת כך לנצח אבל הטלפון קרע את הדממה.
השיחה מבנה הבכור דני, הייתה מהולה, רצתה לדעת מה שלומו, מה שלום כל המשפחה, השלום לנכד הקטן שאחרי זמן רב זכתה בו. אבל היה לאפרת קשה לעבור מיום מתיש זה לשגרת יום. המאמצים הניכרים הורגשו גם מעבר לקו. ולמרות שאלותיו החוזרות ונשנות של דני, שלא היה רגיל לסוג הזה של תקשורת, לא הכניסה אפרת את דני לדרמה שהתרחשה בכל אותו היום.
בחרה להשאיר את זה מאחור ולפתוח דף חדש
ורק אז כשחגית סיימה להתקלח, התיישבו מותשים לקבל את פני שבת המלכה.
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן " בירך בועז את ברכתו בקולו הרך והמלטף
אמן אמרו אפרת וחגית.
עוד שבת עברה על משפחת אברמסון מבלי שמישהו נקש על דלת ביתם.
וגם על כך הודו לבורא.
סוף
@
חגית טרקה את הדלת בעוצמה ונעלמה, מותירה את האימא המומה . אפרת מהר מאוד התעשתה החליטה להחזיר לעצמה את הסמכות ההורית. לקחה את השל הניחה אותו בחיפזון על כתפיה ויצאה במהרה אל הכפור אחרי חגית שכבר החלה להתיישב ברכב הטנדר שהמתין לה בחוץ, אפרת הספיקה לאחוז בדלת בטרם חגית תטרוק גם אותה בחוזקה.
"חגית" אמרה אפרת בהרמת קול " את רוצה ללכת תלכי, אני לא מחזיקה אותך כאן בכוח. אבל תלכי עם ראש מורם, אל תברחי, אל תלכי כשאת בשפל המדרגה, לכי כשאת יודעת לאן את הולכת. תחזרי הביתה וננקה ביחד את האווירה, צריכים לשוחח, לפתור את הבעיה שטרם הכרת אותה." לאחר דין ודברים אפרת הצליחה לשכנע את חגית לחזור הביתה ולסגור את השיחה בצורה מכובדת.
יום שישי זה ,על בטוח ייחרט בזיכרונן של חגית ואפרת. והבטיחו זו לזו שלא עוד. הן כבר הבינו לאן החרדה יכולה לקחת אותן, אותם את כל המשפחה.
"כעת חגית לכי להתקלח ולמרות האיחור נקבל את פני השבת כהלכה"
רק כעת אפרת שמה לב לבועז שעדיין ישב בדד על הספה, ידעה כבר שבועז לא נמצא ברגעים אלה כאן בביתם , הוא נמצא שם, במקום שמשם הצליח לברוח כשראה את הוריו מובלים כצאן לטבח. אפרת התקרבה אליו אל בועז שהגחלת היוקדת טרם כבתה ביניהם. לקחה את ראשו בעדינות חיבקה אותו ברוך, מנקה ממנו את הדמעות שנקוו ונשרו מעיניו, לא דיברה אתו, רק ידיה דיברו אליו ברוך. ידיה העדינות של אפרת הצליחו לחדור מבעד למסך הערפל בו היה בועז, אט אט אסף את עצמו, קם מהספה, וכעת הוא עטף את אפרת בידיו החסונות. עמדו כך בלי לדעת כמה זמן עמדו, שואבים כוחות זה מזו, הייתה נשארת כך לנצח אבל הטלפון קרע את הדממה.
השיחה מבנה הבכור דני, הייתה מהולה, רצתה לדעת מה שלומו, מה שלום כל המשפחה, השלום לנכד הקטן שאחרי זמן רב זכתה בו. אבל היה לאפרת קשה לעבור מיום מתיש זה לשגרת יום. המאמצים הניכרים הורגשו גם מעבר לקו. ולמרות שאלותיו החוזרות ונשנות של דני, שלא היה רגיל לסוג הזה של תקשורת, לא הכניסה אפרת את דני לדרמה שהתרחשה בכל אותו היום.
בחרה להשאיר את זה מאחור ולפתוח דף חדש
ורק אז כשחגית סיימה להתקלח, התיישבו מותשים לקבל את פני שבת המלכה.
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן " בירך בועז את ברכתו בקולו הרך והמלטף
אמן אמרו אפרת וחגית.
עוד שבת עברה על משפחת אברמסון מבלי שמישהו נקש על דלת ביתם.
וגם על כך הודו לבורא.
סוף
@
********
על עיניים זוג משקפייםהאוזניים אטומות באזניותהפה נעול במנעול ובריחואין אף להריחכולו חבוי מתחת למצנפתואין יוצא ואין באבינות...
לקריאת הפוסט
שואבי האנרגיה
שואבי האנרגיהשואבים, צורבים ושורטיםלא מבחינים בין קודש לחולבין שמאל לימיןכמו קופידוןיורים בלי הבחנהלמטרהבלי חרטה.ואני,קצוצת כנףפלומה לבנהממשיכה לדאותלראותגם לימין וגם לשמאללמרחקואז אני...
לקריאת הפוסט
ילד יושב על ירח
ילד יושב על ירחמביט סביבו, אוסף כוכביםהוא אוהב לטייל בטבעלאסוף צדפים בהקיץ.אני מביטה מהצד נפעמתרואה סביבו השמשות נאספועל פני עולה חיוך מעונןובלבי נושאת תפילה חרישית,אלי אליאנא, הושב גם אותי על...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
וכמו שאריאל כבר הזכיר שמי הוא גילה, חגית היא גיבורת הסיפור
שוב תודה
בידיוק הנושא עליו דיברתי לפני זמן מה עם החברה,
וזה למרות שהבטחנו לעצמנו שלא להיות העתק (ואני כמובן לא מכלילה את כולם,)
שוב תודה רבה:))