"מרג'ורי פריים" - דרמה משפחתית על אהבה, אובדן וגעגוע מאת ג'ורדן הריסון, בבימויו של צביקי לוין שעולה בתיאטרון הקאמרי, מעוררת מחשבות נוגות על בדידותו של האדם ומציגה דרכי התמודדות.
צילום: אור דנון.
תקציר: הזמן הוא אמצע המאה ה-21. מרג'ורי (מרים זוהר), אלמנה קשישה ושובבה בשנות השמונים לחייה, כנרת לשעבר, סובלת מדמנציה (הידרדרות קוגנטיבית). היא נראית מטופחת, פניה מוארות, הבעתה שלווה. רק אלו שמכירים מקרוב את התופעה, מבינים את תחושת חוסר האונים שהיא משליכה על בני המשפחה החיים במחיצתו של הקרוב (אחד ההורים בדרך כלל).
כדי להקל על תסמיני המחלה, בתה של מרג'ורי, טס (אודיה קורן) וחתנה ג'ון (אוהד שחר), רוכשים עבור מרג'ורי יישות טכנולוגית בעלת בינה מלאכותית, בדמות בעלה המנוח, וולטר, שמופיע ב'גרסתו הצעירה", גבר נאה כבן 30 (אבישי מרידור). וולטר ומרג'ורי יוצאים למסע מטלטל ומתעתע בין מציאות לדמיון בתחנות חייהם.
מערכת היחסים הנרקמת בין מרג׳ורי ל״וולטר״ מעירה שדים מן העבר אצל טס, בתה, וגורמת לסערה משפחתית מטלטלת עד הסוף המפתיע.
הסוגיות שמעלה הריסון, האם בינה מלאכותית אכן משפרת את איכות חיינו או הופכת אותם לריקים מתוכן? היכן עובר הגבול בין פנאי ושעשועים להשתעבדות טכנולוגית, מעוררות למחשבה ומגרות את הדמיון.
המחשבה על דיאלוג חלול עם קרוב שמת מזמן צמררה אותי, העכירה את רוחי ונראתה לי יותר מפחידה ומייאשת מאשר מעודדת. גם כשהטכנולוגיה של בינה מלאכותית תתקדם וינסו לשוות לדמות המוזמנת תכונות אנושיות, הוא לא יוכל להוות תחליף למגע אנושי, להבעת חום ואהבה, שזה מה שאדם בעת בלותו זקוק לו ביותר.
אני רק מתארת לעצמי מה היה קורה לי אם באמצע הלילה הייתי מתעוררת ורואה את אחד מהורי שנפטרו מהלך לידי בגודל טבעי, מדבר אליי ומזכיר לי נשכחות. יש סיכוי שהייתי מקבלת שבץ על המקום ומגיעה ביעף לבית חולים או לעולם של מעלה.
נכון שגיבורת המחזה היא דמנטית, אבל אני מתחברת יותר לדעתה של טס, המשוכנעת ש"וולטר פריים" הוא מוצר מיותר ומזיק בשל היותו נטול רגשות. השמעת מוסיקה של וויואלדי או של מלחינים אהובים אחרים – במיוחד במקרה של מרג'ורי שהייתה כנרת בעברה – נראית לי דרך התמודדות הרבה יותר יעילה וברת ביצוע.
המשחק המעולה של ארבעת השחקנים ובראשם מרים זוהר, הצליח להחזיק אותי במתח לאורך כל המחזה - כשעה וחצי ללא הפסקה. כל הזמן חשבתי שהלוואי על כולנו בגיל 85 להיות 'דמנטיים' כמו מרים זוהר, שגילמה את תפקידה באותנטיות וכישרון על, זכרה את כל הטקסט על בוריו בלי להתבלבל אפילו פעם אחת.
בקיצור. משחק נהדר. מדובר בדרמה משפחתית עכשווית על עבר ועתיד, זיכרון ושכחה - ועל בדידותו של האדם בעידן הטכנולוגי אשר מעצב את עולמינו החדש.
הלוואי ונהיה רק בריאים, מחוברים לעצמנו ולמציאות ושכוחנו הפיזי והמנטאלי יעמוד לנו ככל שרק ניתן.
היוצרים:
מאת ג'ורדן הריסון
תרגום ובימוי: צביקי לוין
עיצוב תפאורה ותלבושות : זוהר אלמליח
עיצוב תאורה : ליאור מיטל
עריכה מוסיקלית : צביקי לוין
משתתפים:
מרג׳ורי - מרים זוהר
טס - אודיה קורן
ג׳ון - אוהד שחר
וולטר - אבישי מרידור
"מרג'ורי פריים" תעלה על בימת תיאטרון הקאמרי במועדים הבאים:
11/1/2019 שעה 21:00
1/2/2019 שעה 21:00
2/2/2019 שעה 21:00