בארוק עברי - מוסיקה קולית מהמאה ה-18 שנכתבה בשפה העברית בהופעה בלתי נשכחת של תזמורת הבארוק ירושלים.

יאיר פולישוק: באדיבות יח"צ
 
הקונצרט של תזמורת הבארוק ירושלים שהתקיים אתמול נגע במיתרי הנפש של באי אולם ימקא ירושלים. הערב משוחזר הקונצרט באולם צוקר, תל אביב. לתזמורת, בניצוח דוד שמר, מצטרפים ארבעה זמרים סולנים מעולים: קלייר מגנאג'י, אלון הררי, דורון פלורנטין ויאיר פולישוק.
 
 
מוסיקה מגוונת שכולה בארוק מאוחר.

התרגשות הציפה את הקהל שגדש את אולם ימקא ירושלים למשמע מוסיקה קולית מהמאה ה-18  בשפה העברית. מדובר ביצירות שנחשפו בבתי כנסת באמסטרדם ובאיטליה וזכו כעת לעיבודים תזמורתיים חדשים, חלקם בבכורה עולמית, לצד יצירות לטקסטים מהתנ"ך מאת לידרטי וסלדין. 
 
 הקהל שנחשף למוסיקה הנהדרת, הופתע כפי הנראה לגלות כי אין צורך בכתוביות ובתרגום הפעם – שכן הכל מושר בעברית. שורשי הקונצרט עמוקים ומרתקים שכן הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין התזמורת לבין המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים שיחדיו אספו, חיברו, עיבדו וערכו מוסיקה שהתגלתה בבתי כנסת באמסטרדם (הקהילה הפורטוגזית) ובקזאלה מונפראטו באיטליה. בנוסף, בוצעו יצירות בשפה העברית מאת המלחינים הלא יהודים לואי סלדין הצרפתי, שחיבר מוסיקה לקהילה היהודית בפרובנס וכריסטיאנו ג'וזפה לידרטי, שזכה לחינוך ישועי ובבגרותו עבד עבור הקהילה היהודית פורטוגזית באמסטרדם.
 
המוסיקה בקונצרט הפתיעה את רוב המאזינים, שחלקם הגדול לא הכירו אותה, שכן היא אינה תואמת את הסטריאוטיפים שנקשרים ל"מוסיקה יהודית" – היצירות מעידות על טעם מוסיקלי מערבי מעודן וייחודי של הקהילה הספרדית הקטנה שחיה בהולנד במאה ה-18, לפחות בכל הנוגע למוסיקה שנכתבה בעבורה לביצוע באירועים מיוחדים. הגיוון הרב בין הסגנונות המוסיקליים שהוצגו בקונצרט – המוסיקה שאפיינה את הקהילה באמסטרדם למול המוסיקה מבית הכנסת האיטלקי בקזאלה מונפראטו, לדוגמא – מראים עד כמה קשה בעצם להגדיר ולתחום את המונח "מוסיקה יהודית מהבארוק". חלק ניכר מהמוסיקה בקונצרט נחשף בעליות הגג של בתי הכנסת ולאו דווקא בספריות, ונדרשה עבודה רבה על מנת לעבד אותו ולהתאים לתזמורת עם סולנים מאחר שרובו נכתב עבור קול יחיד – אלו הם פנקסי החזנים של בתי הכנסת.
 
תזמורת הבארוק ירושלים חוזרת הערב לתל אביב בקונצרט לבארוק היהודי עם חידושים. התכנית כוללת יצירות מכתב היד של החזן צרפתי מאמסטרדם שטרם נשמעו, ושעובדו במיוחד לקונצרט זה על ידי ד"ר אלון שב מאוניברסיטת חיפה. יצירות אלו, בעיבודן החדש, שיבוצעו היום בביצוע בכורה עולמי על ידי תזמורת הבארוק ירושלים, ירחיבו בוודאות את האופקים של אותה "המצאה" מודרנית שנקראת "הבארוק היהודי" הנוכחת כיום בתדירות גבוהה מעל במות הקונצרטים בחו"ל. בנוסף יבוצעו גם עיבודים מאת מנהלה המוסיקלי של התזמורת, פרופ' דוד שמר, שינצח על הקונצרט.
 
תוכנית הקונצרטים בירושלים ובתל אביב

כל הנשמה – פאר הבארוק היהודי
תזמורת הבארוק ירושלים
דוד שמר, מנצח
קלייר מגנאג'י, סופרן; אלון הררי, קונטרה-טנור; דורון פלורנטין, טנור; יאיר פולישוק, בס
 
לאו סלדין (סוף המאה ה-17)
פנקסי חזנים (מלודיות מפנקסי החזנים מאמסטרדם במאה ה-18): קדושה
אשאל מאל צור (בעיבוד דוד שמר)
שיר חנוכת בית הכנסת (בעיבוד אלון שב)כריסטאנו ג'וזפה לידרטי (1730-1795)
קול הנשמה
אנונימוס (המאה ה-18)
הושענה רבה בקזאלה מונפראטו (1732) – יונה בחגווי הסלעים

  
יום א', 13.1.2019 בשעה 20:00 – ימקא הבינלאומית ירושלים
יום ב', 14.1.2019, בשעה 20:00 – אולם צוקר, היכל התרבות, תל אביב
 
לפני הקונצרטים הוצעו לקהל הרצאות בנושא התכנית:
 
ביום א', 13.1.2019 בשעה 19:15 התקיימה הרצאה בחדר הכנסים של ימקא מפי פרופ' אדווין סרוסי, ראש המרכז לחקר המוסיקה היהודית, תחת הכותרת " הבארוק היהודי: עניין מוסיקלי מודרני". בהרצאה סיפר פרופ' סרוסי על איסוף חומרי הגלם לקונצרט מספריות, בתי כנסת וארכיונים של הקהילות היהודיות ברחבי העולם, ועל הבאתם לביצוע. 
 
ביום ב', 14.1.2019 בשעה 19:15 תתקיים הרצאה מפי ד"ר אלון שב (אונ' חיפה). ד"ר שב ישוחח על תפקידה של המוסיקה היהודית בסצינת המוסיקה העתיקה כיום - מהמוסיקה הספרדית של ימי-הביניים, דרך סלומונה די רוסי, וכלה במוסיקה של המאה ה-18. כמו-כן, הוא ישתף את הקהל בתהליך היצירתי של שחזור מוסיקה יהודית מתקופת הבארוק.

תזמורת הבארוק ירושלים
רחוב שמריהו לוין 51 ירושלים.