מוטק'ה מחלקים לכם כרטיסים לסרט- "האם אי פעם תסלחי לי?"

בן זוגי וילדים, תמיד ובצדק, התלוננו שאני מבשלת אוכל לא טעים אפילו רע. תמיד באו אלי בטענות שאצלינו האוכל זה לא כמו אצל הדודה(אחותי) לא אסטתי, לא מגוון, לא מתובל כמו שצריך, בקיצור ממש רע.

מה לעשות, חוש הטעם שלי בתחום זה היה ממש גרוע ואני לא אהבתי לבשל.

תמיד חשבתי שעדיף לקנות אוכל מוכן, שבושל ע"י בשלנים מקצועיים, מאשר שאבזבז זמן יקר במטבח ופרודוקטים יקרים ובסוף כל הטרחה תזכה לקיטונות של תלונות מצד המשפחה והכל יילך לפח.

בן זוגי מאס במצב והחליט שאני חייבת להשתפר בתחום.

בשנה שעברה בולנטיין דיי, הלכתי כהרגלי לעבודה. תוך כדי עבודה חשבתי לעצמי, איזה מחווה יארגן בן זוגי ליום זה, אם בכלל יזכור.

פתאום אני מקבלת טלפון, זה היה מאחד מבתי ספר היוקרתיים בארץ לבישול גורמה שמודיע לי, שאני מתחילה קורס בישול מקצועי וזאת מתנה מבן הזוגי ליום האהבה.

הייתי בשוק, לקח לי קצת זמן לעכל את הבשורה. לא הבנתי מה עבר לו בראש, איך הוא העז, כעסתי, התעצבנתי, הרי הוא ידע שזה תחום שנוא עלי.

אחרי עיבוד הנתונים וחשיבה נוספת, אמרתי לעצמי, בעצם למה לא? אני אנסה לנצל הזדמנות זו שנכפתה עלי.

וכך היה, התחלתי ללמוד באופן מקצועי לבשל.

תוך כדי הלימודים נחשפתי לעולמות קולינריים שבכלל לא הכרתי. התחלתי לאהוב את הלימודים. למדתי לבשל כל כך טוב, שהיום, בני משפחתי לא מוכנים לאכול אצל הדודה(אחותי) כי אני מבשלת טוב יותר.

זאת המתנה הכי טובה שקיבלתי ליום האהבה, שבזכותה אני מכינה מדי פעם ארוחות רומנטיות לבן זוגי כהוקרה לאהבה שלי כלפיו.

 

לפני כמה שנים, יצאתי עם בחור שהיה סופר-משקיען.

יום אחד סיפרתי לו בדרך-אגב שקראתי את כל ספרי שייקספיר בתרגום מאוד-מאוד ספציפי, אבל בספרייה ממנה השאלתי את כל הספרים היה חסר עותק של רומיאו ויוליה, כך שעד אותו יום לא קראתי אותו.

תוך שבוע בערך - הוא מצא לי את הספר בתרגום הזה! 

התברר שמכרה של המשפחה שלו עבדה בספרייה הלאומית בירושלים.

 

אשתי ז"ל ואני השתתפנו  בדינר גדול באחד המלונות בירושלים במסגרת מנהיגות יהודית בו הייתי פעיל -. זה היה בשבוע בו היה לנו 40 שנה לנשואים .

דיברתי עם המארגנים שיקראו לאשתי לבמה ויביאו לה משהו לפי הבנתם. ואני אחר כך אשלם בעבור זה. .

באמצע הארוחה המנחה הודיע שזוג פעיל חוגג היום ארבעים שנה לנישואים וקרא לה והביא לה סלסלה ענקית עם ממתקים.  אשתי מאד התרגשה, וקיבלה הרבה תשומת לב מכל הנוכחים .

 

בני משפחתי המורחבת הפתיעו אותי ביום הולדת עגול (שלא רציתי לחגוג....) והזמינו אותי לטיול  זריחה בעמק יזרעאל.

כיון שלטייל בארץ אני אוהב הסכמתי. כשהגענו מוקדם לאיזור התברר שה"טיול" יהיה בכדור פורח....הפתעה גדולה ויקרה !!

לאחר הדרכה  והרבה התרגשות עלינו לסל והתחלנו להתרומם. המראה והשלוה מלמעלה שווים הכל. היה מדהים ומהנה !!!!!!

לפני המון שנים כשהיינו זוג טרי הזמנתי לנו שלושה ימים באמצע השבוע במלון בטבריה. חודש וחצי לפני שיחקנו במשפחה שלי שיש חתונה מהצד שלנו . קבענו שאימא שלי תבוא איתנו לחתונה, ככה נראה יותר אמין. בלי שיידע כמובן דאגתי שיאשרו לו חופש מהעבודה. יום לפני "החתונה" אימי התקשרה ואמרה שהיא תגיע לשם עם אחיה ושניסע לבד. מוקדם יותר באותו יום הכנתי תיקים לחופשה. כשהוא חזר מהעבודה,   הכנסתי אותם לבגז' כשהוא היה במקלחת.התלבשנו לחתונה ונסענו לטבריה. כל הדרך התפללתי שלא יהיה פנצ'ר שכן אז כשייקח את גלגל הספייר יראה את התיקים ולא יהיה לי הסבר מניח את הדעת. כשהגענו לחניה במלון  ראינו חתן וכלה נכנסים למלון וזה ממש חיזק את ההסחה. כשנכנסנו למלון הוא משך לכיוון האולם שבו, אבל אני הלכתי לקבלה וביקשתי מפתח לחדר. הוא היה מבולבל מאד. ומה פתאום? ומה עם החתונה? ומה עם העבודה?   לקח לו כמה זמן עד שהבין ונרגע. היתה לנו חופשה נהדרת. 

אודי ז"ל בעלי היקר נפטר לפני כמעט 5 שנים. את המתנות הרומנטיות שלו בחר לתת לי בימי חול רגילים ולא בימי הולדת... כך שתמיד זו הייתה הפתעה!!! הוא היה מדריך לפולין, ומידי פעם היה שב מנסיעתו ותכשיט מסתתר במזוודתו. לאחר מותו סיפר לי חבר שלו איך היה קונה את התכשיט. הוא היה מתבונן בחלון ראווה מחפש בעיניו תכשיט שמתאים לנורית, והיה שואל את מי שעמד לידו, "נכון שזה מתאים לנורית?" ברור שבחירתו הייתה תמיד מוצלחת וקולעת לטעמי, הוא הכיר אותי וידע שאני אוהבת תכשיטים קלים, איכותיים שאינם מציקים על הצוואר, כאלו שאפשר לישון איתם ולהתרחץ איתם, כאלו שהם חלק ממך. כשמישהו היה מעיר לו ואומר שזה קצת יקר, תשובתו הייתה: "שום דבר לא יקר מידי לאהובתי". 

מאז שנפטר לפתע בליל יום העצמאות, אחרי שחזרנו ממסיבה אצל חברים,  אני עונדת את השרשרת שענדתי באותו לילה מטורף ושומרת בליבי את זכרו ואת אהבתו.

 

אנחנו נשואים בחודש הבא 40 שנה. אהבה גדולה שהניבה 4 ילדים ונכד אחד. (כן ירבו...).

אוהבים לנסוע ולטייל בארץ ובעולם.



בשנה שעברה החלפתי קידומת ל- 60, (למרות שמרגישה בת 40...) והעדפנו לחגוג בטיול ליפן.

אמנם טיול מאורגן, אבל עם קבוצת חברים.

אל הטיול הקבוצתי צירפנו את אחי ואשתו, ואח של בעלי ואשתו, כך שהיה גם טיול "שורשים"...



השנה, אנחנו חוגגים את 40 שנות הנישואין בטיול לדרום אמריקה,

שוב עם החברים והמשפחה.