הצגה חדשה בהבימה-עת דודים

"עת דודים"

סופרת: מירי ורון מחזה: רועי רשקס ומירי ורון

דרמטורגיה: מאיה ערד בימוי: איציק ויינגרטן

עיצוב תפאורה: לילי בן נחשון מוסיקה: אורי ודיסלבסקי

עיצוב תלבושות: דנה צרפתי עיצוב תאורה: מאיר אלון

כוראוגרפיה: יעל תורג'מן ע.במאי: דוברת אסולין-ארצי

מ.הפקה: יעלי פורת

משתתפים:

ליא קניג, רוברטו פולק, אמנון וולף, תומר שרון, טלי אורן, דניאל סבג/ מוטי לוגסי, אילנית גרשון, נוגה שחר ואלון נוימן.

המחזה מתרחש בליבה של תל אביב בשני פרקי זמן – אמצע שנות ה- 30, וההפוגה הראשונה במלחמת השחרור ומעט אחריה. במרכזו המאמע, אם משפחה דומיננטית שעלתה ארצה עם שלושת ילדיה מהעיר מינסק. המאמע מנהלת ביד רמה את חייהם של ילדיה ובני זוגם, ולפעמים אף מעירה לריבונו של עולם כשטעה לדעתה.

ארון, בנה של המאמע, ראש קבוצת טיח, נשוי לאיטה ללא ילדים ובתחילת המחזה גם ללא אהבה. ארון כמה לאהבתה של המאמע, שמעדיפה מצידה את סניה, בנה השני.

סניה שרוי באבל על מותה של יונה, רעייתו האהובה, בעת הולדת בנם נחומי. הוא אינו מוצא נחמה באבלו ואינו מצליח לטפל בבנו, שתווי פניו מזכירים את אמו המנוחה. נחומי גדל בחיקה של המאמע.

פנינה, בתה הצעירה של המאמע, מתאהבת בפיקלמן, קל הדעת. בניגוד לדעת המשפחה והמאמע היא נישאת לו ויולדת את רוחל'ה. לאחר שפיקלמן בוגד בה עוזבת פנינה את הבית וחוזרת עם התינוקת אל ביתה של המאמע. שם היא מתקשרת עם יודה, בעלה השני.

יודה הוא פועל גברתן וחם לב שעלה מליטא. הוא אוהב מרחוק את פנינה. לאחר שנפרדה מפיקלמן, יודה מציע לה לעבור לחיות אתו בקיבוץ חדש בנגב.

המערכה הראשונה מסתיימת עם יציאתם של יודה, פנינה ורוחל'ה התינוקת לקיבוץ המרוחק.

המערכה השנייה נפתחת עם הגעתה של האלטלנה לחוף תל אביב. במקביל, מגיעים יודה, פנינה ורוחל'ה הנערה, שפונו מהקיבוץ בדרום. יודה חוזר עם שיירת המשוריינים לנגב ונחומי, המשרת בחי"ש, נוסע יחד עמו.

פיקלמן יוצר קשר מחודש עם רוחל'ה בתו.

סניה מוצא אהבה חדשה אצל אחות רחמנייה, המשרתת יחד עם איטה. גם איטה וארון מגיעים למערכת יחסים תקינה.

בדיוק כשנראה שהכל טוב, מגיעה בשורת איוב על נפילתו של נחומי, באמצעות יודה המגיע פצוע מהנגב.

השמחה וההתרגשות על הקמת בית לעם ישראל לאחר אלפיים שנות נדודים, מעורבת כעת בכאב הנורא של המחיר, שאנו משלמים עד עצם היום הזה.