"מיזרי", מחזה המבוסס על ספרו של סטיבן קינג בעיבודו הבימתי של תיאטרון הקאמרי - מותחן פסיכולוגי, הנוגע בכתיבה, הערצה, אובססיה, התמכרות ושליטה. משחק, בימוי, תפאורה ומוזיקה מעוררי התפעלות.

צילום: רדי רובינשטיין
 
תקציר
 
הסופר המצליח פול שלדון מתעורר בבקתה נידחת, בזמן סופת שלגים  כששתי רגליו שבורות. הוא מגלה שעבר תאונת דרכים, ומי שהצילה אותו היא אנני וילקס - המעידה על עצמה שהיא ״המעריצה הכי גדולה שלו״.
אנני, אחות במקצועה, מכורה לסדרת הרומנים ״מיזרי״ פרי עטו של שלדון. היא סועדת ומטפלת  בסופר חסר-הישע בבקתה המבודדת, עד שתצליח ליצור קשר עם העולם החיצון. אלא שהסערה חולפת, העזרה לא מגיעה, והאחות הרחמנייה מתגלה כסוהרת אכזרית, הנחושה לשמור את הסופר הנערץ לעצמה, ומכריחה אותו לכתוב רומן חדש, במיוחד בשבילה…
 
אווירה של עגמומיות שורה בחלל. תחושה של מסתורין. על הבמה ניצב קרון טריילר. אנו נחשפים לדמותו של הסופר המפורסם פול שלדון (יובל סגל) מרותק למיטה, פצוע ומותש כשעל פניו הבעת סבל ותסכול.
הוא נאנק ונאנח מכאבים. מתקשה להבין כיצד נקלע לסיטואציה הזאת. לפתע מגיחה מאי שם אנני וילקס, אחות במקצועה (קרן מור), שתוך דקה קולטים שהיא מסובבת על כל הראש , פונה אל פול במסווה של אחות רחמנייה, "לקחת את התרופות שלך? מה תאכל לארוחת בוקר". קולה הנוקשה והתנהגותה לא מותירים ספק שיש לנו פה עסק עם אישה בעלת הפרעת אישיות. היא מאכילה את פול בכוח, דוחפת לו את התרופות לפה בגסות ופול וכולנו, הצופים בהלם. מדי פעם היא נעלמת ומשאירה את פול בגפו. הוא מנסה לרדת מהמיטה ולהתנייד אל איזה פתח יציאה, אך נופל אפיים ארצה. כ'עונש' וילקס נועלת את דלת חדרו ואת החלון היחידי שבכלל ניתן לפתיחה. אין לו דרכי מילוט. מסביב שממה. רק שביל נסתר, שמעטים מודעים לו מאפשר בכלל גישה לטריילר. גם כשהשריף מגיע לשאול על הסופר הידוע, שנהג להגיע פעם בשנה לסביבה כדי להתרכז בכתיבה, הוא נאלץ לפרוץ את דלת הכניסה לחדרו ומקבל כדור בראש מידיה של 'גומלת החסדים' המטורללת. היא מעוררת תחושת פלצות. לרגע חשבתי שנקלעתי לעולם הזוי בו הפער בין המציאות והדמיון היטשטש. העלילה רצופת מהפכים וסוחפת הודות לבימוי המיוחד, התפאורה, המוזיקה והמשחק המעולה של סגל ומור המהממים.  
 
 
סטיבן קינג, גדול סופרי המתח, העומד מאחורי יצירות המופת ״אני והחבר׳ה״,״חומות של תקווה״ ו״גרין מייל״, ראה ב״מיזרי״ מעין אוטוביוגרפיה אלגורית על יחסיו עם מעריציו. המחזה המבוסס על ספרו המפורסם ונוגע בכתיבה, המוטיבציה של הסופר , בחירותיו, בהערצה, אובססיה ועוד, מעורר מחשבה ורלוונטי גם לימינו.  גם כיום, 'אנשי שם' שזכו לתהילה (בצדק או שסתם המזל האיר להם פנים)  ולעדת מעריצים, מוטרדים  לא אחת  בדרכים שונות: פונים אליהם ברחוב, אורבים להם, פולשים לחייהם הפרטיים, נותנים להם עצות, שואלים שאלות אינטימיות, מבקשים להצטלם איתם כאילו היו בני משפחתם הקרובים וחוצים את כל הגבולות. 
ההצגה הדירה שינה מעיני. מה קורה אם פוגשים מישהי שבתחילת הקשר נראית ונשמעת נורמלית, מתאהבים בה ובמהלך המסע המשותף נוכחים ששגו בבחירה?!. לו היו מבחינים במפגש הראשון ב'מעלותיה' היו אומרים לעצמם, "לא מדבשה ולא מעוקצה", בורחים וניצלים ממסע מייגע ומייאש. ומי שמוכן לקחת סיכון בחיים, מזומנת לו חוויה מיוחדת במינה. המחזה מעורר את הדמיון וכל אחד יכול להסתכל עליו מזווית ראיה אישית.
 
המחזה בגרסתו זו עלה ב 2015 בברודווי בכיכובם של ברוס ויליס ולורי מטקאלף.
 בשנת 1990 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המפורסם, בכיכובם של ג׳יימס קאן וקאתי בייטס שזכתה בפרס האוסקר על תפקידה. 
 
לדברי עירד רובינשטיין, אנשים שראו את ההצגה בחו"ל אמרו שלדעתם קרן מור במשחקה האיכותי ממחישה את דמות הגיבורה טוב יותר מכל השחקניות שהופיעו לפניה ומאלו שמככבות היום בהצגה.
 
 היוצרים:

"מיזרי" מחזה מאת ויליאם גולדמן ע"פ הרומן מאת סטיבן קינג
 
תרגום ובימוי: עירד רובינשטיין,
עוזרת לבמאי: כנען אליאל,
עיצוב תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב,
עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי),
עיצוב תנועה: עמית זמיר,
מוזיקה: רועי ירקוני.
המבצעים בפס הקול: שירה: יעל קראוס, חצוצרה: דירק קונש, מיקס: אייל שינדלר
 
משתתפים:
אנני וילקס – קרן מור
פול שלדון, סופר מצליח: יובל סגל,
באסטר, שריף: שהם שיינר,
משתתפות גם נטשה מנטל גוריסלבץ וירדן שי.