מעבדות לחרות.

העיקר שלנו, היינו מה היא מהותינו, היא רק הרצון לקבל שלנו.
שורש הקבלה שבאדם, הנקרא "אהבה עצמית", הוא בחינת מצרים.
השולט על האדם הוא התענוג, והעבד נקרא מי שמשועבד להתענוג.
אין אדם מסוגל לכוף את עצמו, שירגיש אחרת משהוא מרגיש.
בזמן שהתענוג של האדם הוא מקבלה, נקראים "עבדי פרעה".
באם התענוג שלו הוא מהשפעה, הוא נקרא "עבד ה'".
 בלי תענוג אי אפשר להתקיים.
אין בכח האדם לשבור את התענוג.
מה נשאר מצידנו?רק להשתוקק לדבר הנכון.
חג חרות שמח.