יום של זיכרון חייב להיות צמוד ליום של עצמאות.
הצרות שכבר עברנו
למה לי לזכור אותם
למה לי לחזור אליהם
אולי כדאי לי לשחרר
אולי כדאי לי להשתחחר
למה יום של זיכרון
חייב להיות
צמוד ליום של עצמאות.
כוח הטוב מתגלה
רק על פני כוח הרע
כלומר שהרע יבלוט
ואחר כך הטוב
כיתרון אור
מתוך חושך.
משל למה זה דומה
לעשיר גדול שהיה לו בן יחיד רך בשנים
וירא העשיר שמא בנו יפזר את רכושו בענין רע.
ע"כ התחכם, והחליף את רכושו באבנים טובות ומרגליות ובזהב
כן בנה מרתף גדול עמוק באדמה והטמין בו את כל הזהבים והאבנים הטובות והמרגליות
וגם את בנו הכניס שם.
יקרא לעבדיו הנאמנים לו
פקד עליהם שישמרו את בנו
שלא יצא מן המרתף עד מלאות לו עשרים שנה.
ובכל יום יורידו לו מכל מאכל ומשקה
אך בשום אופן לא יורידו לו אש ונרות
ושיבדקו את הקירות מכל סדק
שלא יפלו שם קרני השמש
ולמען בריאותו יוציאו אותו מן המרתף
בכל יום למשך שעה אחת
ויטיילו אתו בחוצות העיר
אבל בשמירה מעולה שלא יברח
וכשימלאו לו עשרים שנה
אז תתנו לו נרות
ותפתחו לו חלון
ותניחו לו לצאת.
מובן שצערו של הבן היה עד אין קץ
ומכ"ש בעת שטייל בחוץ
וראה שכל הנערים אוכלים ושותים ושמחים בחוצות
בלי שמירה ובלי זמן קצוב
והוא נתון בבית כלא
ורגעי אורה ספורים לו
ואם היה מנסה לברוח מכים אותו בלי חמלה.
ויותר הוא נדאב ונדכא בשמעו שאביו בעצמו הסיב לו כל היגון הזה
כי המה עבדי אביו עושים פקודת אביו.
כמובן שחושב, שאביו הוא האכזר הגדול מכל האכזרים הקדמונים
כי מי שמע כזאת.
ביום שמלאו לו עשרים שנה
שלשלו העבדים אליו נר אחד כמצות אביו
לקח הנער את הנר והתחיל להסתכל מסביבו
והנה מה הוא רואה
שקים מלאים זהב וכל סגולות מלכים.
רק אז הבין את אביו.........