אחים לנשק

אהרון, תביא לי כמה בלוקים, אמר לי אבי בעודו בונה את החומה בחצרו של מר רייכסמן, היה עובד שתים עשרה שעות במשמרת לילה בבית החרושת לספירט וביום היה תופס כמה עבודות בניה קלות.
בגיל שלש עשרה הייתי עוזר לו כשילדים אחרים היו בחופשות.
"אתה יודע, מר רייכסמן היה מנהל בית החרושת לספירט עד שפרש לפנסיה,
בן אדם טוב מאוד, חכם ואוהב בריות, בבית אספר לך על תקופת הבריטים, עכשיו תגיש לי את המסטרינה והדלי של הטיט.
                                              ***
דלת  המטבח נפתחה ואבי יחד עם איש לא מגולח בעל מראה מרופט
נכנסו פנימה, שתי כניסות היו לבית אחת לפרוזדור המוביל לחדרים ואחת למטבח.
האיש הזה ששמו ראובן היה מפחיד אותי,  החזות  שלו המעיל העבה שהיה לובש,  הצחוקים שלו וקולו המחוספס, הייתי נוהג להתכרבל במיטה ולא לזוז.
אבי היה מוציא בקבוק של ספירט 96 אחוז מזוקק שבמזוקקים, מניח שתי כוסיות
שולף מהמקרר הרינג והם היו מתחילים במסכת השתייה הזו, מסכת האימה  בשבילי.
המסכת הזו הייתה נמשכת לפעמים עד שהבקבוק היה נגמר או עד שראובן היה נגמר ולא יכל לספוג יותר.
אבי עבד בבית חרושת לספירט, אלכוהול למי שלא מבין, את הספירט היו מייצרים
מסלק  סוכר, מקני  סוכר ומחומר שנקרא מולסה.
סיפרו לי, שלפני מלחמת השחרור כל פעם שראובן היה בא, היה מביא עמו מקלע סטן או משהו דומה, לקח לי שנים להבין  למה היה בלגאן איום במקלט שמתחת לבית בצידו האחורי, זה שימש מעין סליק זמני.
ערב אחד אני שומע את אבי מדבר לאיש הזה ואומר לו " אתה זוכר ראובן את המכות שהכנסנו לבריטים בכיכר המושבות"
הסיפורים על  ההפגנה ועל המכות שהכו בבריטים הילכו שנים רבות בבית.
בזמן שחזרנו הביתה מהעבודה אצל רייכסמן סיפר לי, את הסיפור הזה, אני לא אשכח מהר.
אמר שהיה חבר באצ"ל, כבר ברוסיה היה ראש תא בית"ר, המשיך וסיפר על פעולות שונות, אבל נחרט בי הסיפור הבא, סיפר שמישהו בבית החרושת ידע שיש לו בארון החשמל מעטפה עם שמות חבריו לתא לעת הצורך .
מישהו שרצה למסור אותו או להסגיר את כל חבריו..
"..החיילים הבריטיים הגיעו באחת לכל קצווי בית החרושת לספירט, הסרג'נט
נכנס למשרד המנהל מר רייכסמן והציג בפניו צו חיפוש מטעם ממשלת הוד מלכותה, באותה העת כבר היו כעשרה חיילים עולים במדרגות הברזל לקומה השניה, עוד כמה הקיפו את  הבניין ועוד חיילים היו מסביב ובכביש הראשי החוצה בין בית החרושת לבין המחסן.
מישהו זעק " הבריטים באים " אבי במהירות אין קולית זינק ממקומו לעבר ארון החשמל של הדודים, שלף משם מעטפה רץ באימה לקומת הגג וזרק את המעטפה
לארובות הדודים.
החיילים הבריטים ניגשו ישר לארון החשמל משלא מצאו בו שאלו אם יש עוד ארונות חשמל, בטח שיש ענו להם והדריכו אותם, בבית החרושת היו כמה וכמה ארונות חשמל.
הסרג'נט קרא למר רייכסמן ושאל אותו ישירות אם יש כאן רוויזיוניסטים?
מר רייכסמן לא התבלבל, הרי אדוני רואה שכולם פועלים והרוויזיוניסטים
בעלי הממון , אלו לא ילכלכו ידיהם כאן.
הסרג'נט העיף מבט זועם הוציא את המשרוקית ואסף את חייליו.
מישהו מסר אותו, מישהו כמו מה שנקרא "אחים לנשק".