מוטקה > בלוגים > איתנקה > סקירה של ספרה של דורית רביניאן - "גדר חיה"

סקירה של ספרה של דורית רביניאן - "גדר חיה"

"גדר חיה" – מהו המסר?

בימים אלו סיימתי לקרוא את ספרה של דורית רביניאן "גדר חיה". סביב ספר זה היה רעש גדול כאשר משרד החינוך בראשותו של בנט אסר ללמדו בבתי הספר כחלק מתוכנית החובה במגמת ספרות מוגברת, בנימוק ש"בגיל ההתבגרות אין ראייה מערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות".
דורית רביניאן השיבה כי אין להעלים מהילדים "רומן שמתמודד עם איזור הדמדומים בין החיים היהודיים לחיים הערביים."
החלטתו של משרד החינוך וגם תגובתה של רביניאן אינן מובנות. המסר החד-משמעי, של הרומן הזה הוא שלא יכול להיות קשר של זוגיות מתמשכת ויציבה, שלא לדבר על הקמת משפחה, בין בן העם הערבי (פלסטיני) לבין בת העם היהודי (ישראלית).
כאמור, הנושא של הספר הוא אהבה בין בני זוג שהאחד הוא ערבי פלסטיני והשנייה היא יהודיה ישראלית. הקונפליקט בעלילת הספר מורכב – האם למרות העויינות בין שני העמים אהבה וקשר זוגי יכולים להחזיק מעמד, להתמסד ולהיגמר בנישואין? אמנם הרומן ביניהם מתרחש בארה"ב, אך לפחות הגיבורה מתכוונת לחזור ולחיות בארץ בעוד מספר חודשים. האם הם ישנו את תוכניות הקריירה שלהם בגלל אהבתם? האם הם ישתפו את משפחותיהם ברומן המתרקם ביניהם? האם הם יהיו מסוגלים להתעלות מעל הקונפליקט הלאומי בין עמיהם? האם יש אפשרות לגשר תרבותי בין פלסטיני ויהודייה?

התשובה שרביניאן בוחרת לתת לכל השאלות הללו היא שלילית בהחלט. מתחילת הרומן בין חילמי וליאת ברור לליאת (היא המספרת) שזהו רומן זמני, שיגמר בעוד כמה חודשים, עם גמר מועד הויזה האמריקאית שלה. ליאת דבקה בהחלטה זו לאורך כל החודשים של אהבתם. למרות שחברתה אומרת לה שאולי בארה"ב, רחוקים "מהצרות" של ישראל הם יכולים להקים משפחה, הגיבורה לא שוקלת אפשרות כזו. היא דבקה בתזת הזמניות של הרומן. מה מתרחש בנפשו של חילמי איננו יודעים כי הוא לא המספר, אך נראה כי גם הוא השלים עם תזת הזמניות.
שאלת שיתוף המשפחות וסביבתם הקרובה ברומן שלהם היא מאד משמעותית. ליאת שומרת לאורך כל הספר בסוד את הרומן שלהם מפני משפחתה, והיא אפילו מצליחה בכך. חילמי לעומתה משתף את משפחתו ואף מפגיש אותם עם ליאת, אם כי המפגש לא עולה יפה בגלל ויכוחים פוליטיים. התנהגותה של ליאת, הסתרת הקשר הזה ממשפחתה מאד משמעותית, כי היא מראה את חוסר מוכנותה של ליאת להיאבק על קבלת אהובה למשפחתה ולסביבתה, ובכלל להיאבק על הקשר שלהם. היא מתייאשת מראש מאפשרות הצלחתו של קשר כזה, ודומה כי רביניאן מתייאשת יחד איתה.
האם בני הזוג יהיו מסוגלים להתעלות מעל הקונפליקט הלאומי בין עמיהם? האם יש אפשרות לגשר תרבותי בין פלסטיני ויהודיה?
גם כאן התשובה היא שלילית. בני הזוג מרבים להתווכח על השאלות הפוליטיות החוצצות בין שני העמים וממעטים לשוחח על נושאים אחרים, בתחום האמנות והתרבות, אף על פי שהוא אמן מצליח והיא מתרגמת ספרותית. הם עסוקים מאד במפריד ביניהם, ולא מחפשים גשר תרבותי.
המסר העולה מן הרומן הזה הוא חד-משמעי: אין כל סיכוי לקשר זוגי רציני בין בני העם הפלסטיני והיהודי. למרות ההתאמה הזוגית, למרות האהבה הגדולה, קשר כזה חייב להסתיים בלא כלום, ואפילו אין טעם להיאבק עליו.
נראה לי שבמשרד החינוך הימני שלנו, אם היו טורחים לקרוא כראוי את הספר היו צריכים לאמץ אותו בשתי ידיים, כי המסר שלו הוא שאין סכנה להתבוללות בין יהודים לערבים.
איתן

תגובות 0 אהבו 1

1009

כתוב/י תגובה...