הקונצרט , פורה - "רקוויאם", שמשמעו "מנוחה" משלב מוטיבים של אימה, אופל ואור המופץ על כל כנפות תבל ומהלך קסם על מנויי התזמורת הקאמרית ואורחיה. אחת היצירות המופלאות לתזמורת ולמקהלה חותמים קונצרט מרתק בניצוחו של אריאל צוקרמן.
צילום: יח"צ.
כשהאזנתי לשירתם של זמרת הסופרן טליה אור, זמר הבריטון, יואב וייס ושל זמרי האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר, שקולם הדהד בחלל האולם, חשתי שהם חודרים היישר לתוך לבי ונושאים אותי למחוזות עלומים אי שם במרומים.
אני בטוחה שמי שהאזין ליצירה בערב בו הושמעה במוזיאון תל אביב לאמנות עבר חוויה דומה. מחיאות הכפיים בהם זיכו את הנגנים והזמרים גם באמצע היצירה,שהרקיעו שחקים, הוכיחו בגלוי את הנאתם והתפעלותם .
זמרת הסופרן הנפלאה טליה אור, שהגיעה אלינו להופעה היישר מגרמניה
ביצעה את יצירתו של בנג'מין בריטן "ההארות" – מחזור שירים לסופרן ולתזמורת כלי קשת, אופ' 18.
לאחר ההפסקה הצטרף לתזמורת האנסמבל הקולי החדש בניצוחו של יובל בן עוזר לביצוע אחת היצירות המופלאות לתזמורת ולמקהלה – "רקוויאם" של גבריאל פורה.
טליה אור, ילידת ירושלים, השלימה לימודי שירה אמנותית – בהצטיינות יתרה - באוניברסיטה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג. השתלמות ב"אופרה סטודיו" של האופרה הממלכתית הבווארית במינכן הזניקה אותה לקריירה בינלאומית. על בימות בתי האופרה הממלכתיים של המבורג ומינכן, "לה סקאלה" של מילנו, טורינו, פירנצה, ולנסיה, בריסל וטוקיו גילמה - בין היתר - את דספינה בכך עושות כולן של מוצרט, פמינה בחליל הקסם של מוצרט, מַרְצֶלִינֶה בפידליו של בטהובן, רוזלינדֶה בהעטלף של יוהאן שטראוס, גרטל בהנזל וגרטל של הומפרדינק וטטיאנה ביבגני אונייגין של צ'ייקובסקי. על בימות הקונצרטים שרה באורטוריית חג המולד של באך, בסימפוניה השנייה של מאהלר ובמיסה של ברנשטיין. בין המנצחים שתחת שרביטיהם הופיעה זובין מהטה, גָ'נַנְדְרֵיאָה נוֹסֶדָה, קיריל פֶּטְרֶנְקוֹ, אייבור בולטון, בֶּרְטְרַן דֶה בִּיִי (Billy), לורין מאזל, פאביו לואיזי ואינגו מֶצְמָכֶר.
לאור כריזמה בימתית בולטת וכישורי משחק בולטים. היא הופיעה בשמלת סטן בוהקת שהבליטה את מראה האצילי ואת הבעות פניה המעידות על עולם פנימי עשיר ורב קסם.
יואב וייס, יליד ישראל, החל את דרכו המוזיקלית כנגן אבוב ביחידת הנגנים הצעירים של מרכז המוסיקה "משכנות שאננים" בירושלים. לימים למד שירה והיה לחבר ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, שם כלל הרפרטואר שלו את פפגנו בחליל הקסם של מוצרט ואת דנדיני בלה צ'נרנטולה של רוסיני.בהפקות האופרה הישראלית גילם בין השאר את קוריו ביוליוס קיסר במצרים של הנדל והרפרטואר שלו הוא עשיר ומגוון.
יובל בן עוזר, בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובית הספר למוזיקה באוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית, ניצח כמנצח אורח על כל התזמורות החשובות בישראל ועל תזמורות באירופה ובדרום אמריקה. בן עוזר שייסד את האנסמבל הקולי הישראלי ב-1993, משמש גם כמנהל המוזיקלי של מקהלת הקיבוץ הארצי והוא מרצה מבוקש בתחום השילוב בין מוזיקה לעבודת צוות וניהול.
תקצר כאן היריעה מלתאר בהרחבה את עושרן ומורכבותן של היצירות שהושמעו בקונצרט. מכולם כבשה את ליבי יצירתו של גבריאל פורה: רקוויאם ברה מינור אופ' 48 למקהלה מעורבת, לסולנים ולתזמורת.
פתיח - קיריה/ מִנחָה/ קדוש/ ישוע הרחום/ שה האלוהים/ גאלני/ אל גן העדן
21 פעמים מושרת המילה "מנוחה" (requiem) ביצירה. היא הפותחת והיא החותמת. בפתיחה, קיריה, הבקשה "מנוחת עולם תן להם" ((requiem aeternam dona eis מונחת על תו אחד, לָה, בפיאניסימו. במילה "אדון" ((Domine המנגינה מתרוממת, ואת המשפט "ואור-תמיד יאיר להם" (lux perpetua luceat eis) מעצים קְרֶשֶנְדוֹ לידי פורטה. על המילה "יאיר" (luceat) חוזר פורה ארבע פעמים וכך כביכול האור מופץ אל כל כנפות תבל. אקורדי ליווי אפלים מדגישים את האור שבשירה, ובביטוי "עדיך כל בשר יבואו" (ad te omnis caro veniet) מדגישים אקורדים דיסוננטיים את האימה.
את מקום הפרק "יום הזעם" dies irae)) השגור ברקוויאם, תופס כאן הפרק מִנחָה (offertorium). הוא נפתח בקנון אלט-טנור ומסתיים בקנון ארבעה-קולי. בתווך - סולו של הבריטון. הפרק קדוש (sanctus), נפתח בליווי מינימליסטי, ומתוכו זמרות הסופרן והטנורים מפתחים שירת מענה, כמלאכי שרת שבמרום. הטקסט ישוע הרחום (pie Jesu) מושם כולו בפי הסופרן. הבחירה בטקסט זה מאפשרת לפורה עוד חזרה אל בקשת המנוחה. אל תפילת היחיד(ה) מצטרפים הטנורים והמקהלה כולה בשירת סירוגים בפרק שה האלוהים (agnus Dei). בקשת ההארה luceat)) מזדהרת דרך קולות הסופרן הגבוהים, בטרם נוטלת אותה המקהלה כולה ומפיצה אותה בשירה רמה. מה שהחסיר פורה באי שילוב "יום הזעם" האימתני הוא משלים בפרק גאלני (Libera me). כאן הפחד והרעד שוררים, אך כשהבריטון שר "ינועו שמים וארץ" ,(coeli movendi sunt et terra) המנגינה לירית והליווי הרמוני ועל כן תחושת השלמה גוברת על האימה. רק במילים "יום שכולו זעם" (dies irae) המקהלה והתזמורת - ובראשן החצוצרות - מוליכות את הרקוויאם לידי פסגה דרמטית. בסיום, אל גן העדן (In Paradisum), המקהלה מובילה את המת לירושלים של מעלה. כפי שבפתיח זכה האור לארבע חזרות, כך זוכה כאן ירושלים.
יש לכם הזדמנות בלתי חוזרת להאזין לרקוויאם של פורה הערב, ליהנות משירתם של טליה אור ויואב וייס - שהופיעו הן כסולנים בקדמת הבמה ובד בבד הצטרפו למקהלת האנסמבל הקולי והתמזגו איתה בהרמוניה מושלמת – ולזכות בערב מוזיקאלי מגוון שנצרב לעד בזיכרון.
התכנית:
יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 83 ("התרנגולת") בסול מינור
בנג'מין בריטן (1976-1913) "ההארות" (("Les Illuminations"
מחזור שירים לסופרן ולתזמורת כלי קשת, אופ' 18
הפסקה
גבריאל פורה (1845 - 1924) רקוויאם ברה מינור אופ' 48 למקהלה, לסולנים ולתזמורת
אריאל צוקרמן מנצח
טליה אור סופרן
יואב וייס בריטון
האנסמבל הקולי הישראלי
בניהולו המוזיקלי של יוּבָל בן עוזר
מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקאנטי
יום חמישי 30.5.19 בשעה 20.00